מראה מקום: פ"ד לה (4) 421

 

אודות פסק הדין

 ערעור פלילי מס' 787/79

 ערעור פלילי מס' 881/79

 

  חיים מזרחי

 

 נגד

 

  מדינת ישראל

  וערעור שכנגד

 

 בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים [10.4.80, 27.5.80, 5.8.80]

 

לפני השופטים מ' שמגר, א' ברק, ש' לוין

 

 פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, נ"ח 459, סעיפים 15(א) (תוקן: ס"ח תשל"ג 22), 23, 25, 36, 36(א), 56(39), 61 - חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס"ח 226, סעיפים 257, 287.

 

 המערער, אסיר שקיבל חופשה קצרה, לא שב לבית הכלא בתום חופשתו. בית המשפט המחוזי הרשיעו בהפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 - וזיכהו מאשמה של בריחה ממשמורת חוקית - עבירה לפי סעיף 257 לאותו חוק. מכאן הערעור והערעור שכנגד.

 

 בית המשפט העליון פסק:

 א. (1) לביטוי "משמורת חוקית" שתי משמעויות: האחת מכוונת כלפי היסוד הפיסי-אקטואלי של הימצאות בפיקוח ובשליטה, הלכה למעשה. האחרת מכוונת כלפי היסוד המשפטי-נורמאטיבי של שלילת חופש התנועה, בין אם קיימת שלילה בפועל ובין אם לאו.

 (2) על-פי המשמעות הראשונה, משמורת חוקית היא מצב עובדתי בלבד. על-פי המשמעות האחרת, משמורת חוקית היא מצב משפטי או מעין סטאטוס, העשוי להתקיים הן כאשר מתקיים מצב עובדתי והן כאשר זה אינו מתקיים.

 ב. הפירוש, אשר אינו מצמצם את הביטוי משמורת חוקית בסעיף 257 לחוק העונשין למשמורת פיסית בלבד, נראה כפירוש הנכון והטבעי.

 ג. עם סיום החופשה, שניתנה למערער, הוטלה עליו החובה המשפטית לשוב מיד לבית הסוהר. מרגע זה ואילך נתון הוא במשמורת חוקית, שכן מאז נשללת ממנו חירות התנועה, ואין הוא רשאי לעשות כרצונו.

 

 


= 422 =

 

 

 

 ד. כשם שהמשמורת היא מצב משפטי ולאו דווקא כליאה פיסית, כך גם בריחה היא השתחררות שלא כדין מכבלי הנורמה הכובלת בלא שתהיה מלווה בהימלטות פיסית דווקא.

 ה. (1) חוק פלילי, כמו כל חוק אחר, אין לפרשו לא על דרך הצמצום ולא על דרך ההרחבה, אלא על דרך מתן משמעות הגיונית וטבעית ללשון החוק כדי להגשים את מטרת המחוקק.

 (2) מטרתו הבסיסית של סעיף 257 לחוק העונשין היא לשמור על המשמורת ולמנוע כל השתחררות מכבליה. כאשר המשמורת היא פיסית, מגן הסעיף על האינטרס הציבורי של קיום שליטה ופיקוח פיסיים, ובא להעניש כל מי שנמלט ממשמורת זו שלא כדין. כאשר המשמורת אינה פיסית, אלא מהווה הגבלה נורמאטיבית על חירות התנועה, בא הסעיף להגן על האינטרס הציבורי של הגשמת המערכת הנורמאטיבית ולהעניש כל מי שמשתחרר מכבליה שלא כדין, תוך הפרת האמון שניתן בו.

 

 פסקי-דין של בתי המשפט המחוזיים שאוזכרו:

 [1]  ת"פ (ת"א) 720/77 מדינת ישראל נ' מכורש, פ"מ תשל"ח (1) 227.

 [2]  ת"פ (ת"א) 858/74 - לא פורסם.

 

 פסקי-דין אמריקנים שאוזכרו:

.(‎[3] STATE V. BAKER 199 S.W. 2D 393 (1947

.(‎[4] UTLEY V. STATE OF INDIANA 281 N.E. 2D 888 (1972

.(‎[5] JENKINS V. STATE OF ALABAMA 367 SO. 2D 587 (1978

.‎[6] STATE OF VERMONT V. WRIGHT 69 A 761 (1908); 81 VT. 281

.(‎[7] STATE OF SOUTH DAKOTA V. KIGGINS 200 N.W. 2D 243 (1972

.(‎[8] STATE OF MAINE V. HOLBROOK 318 A 2D 62 (1974

.(‎[9] STATE OF MAINE V. STEWART 330 A 2D 800 (1975

.(‎[10] DAYS V. UNITED STATES 407 A 2D 702 (1979

 

 הערות:

 1. להיבטים נוספים של עבירת ההימלטות ממשמורת חוקית ראה: ע"פ 360/77 קנוש נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(3) 362; ע"פ 702/77 אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 135.

 2. להתייחסות אל אי-חזרה למשמורת חוקית כאל בריחה ראה: .‎RINDGO V

 UNITED STATES 411 A 2D 373 (1980); THE PEOPLE OF STATE OF

 (ILLINOIS V. COLE 405 NE. 2D 347 (1980.

 3. לפירוש חוק פלילי באורח המגשים את כוונת המחוקק ראה: ע"פ 531/75 אביטל נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 579; ע"פ 187/76 מדינת ישראל נ' אסרף, פ"ד

 לא(‎THE  AMERICAN LAW INSTITUTE, MODEL PENAL ;150 (1

 (CODE (PROPOSED OFFICIAL DRAFT, 1962), SEC. 1 02(3.

 

 


= 423 =

 

 

 

 ערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט מ' אילן) מיום 12.11.79 בת"פ 847/79*. הערעורים נתקבלו.

 

  פ' נוימן - בשם המערער (המשיב בערעור שכנגד);

  ר' רבין, סגן בכיר לפרקליט המדינה - בשם המשיבה (המערערת בערעור שכנגד).

 

פסק-דין

 

 השופט א' ברק: חיים מזרחי (להלן - המערער) היה אסיר בכלא רמלה. ביום 14.2.79 יצא המערער מן הכלא לחופשה מיוחדת בת עשרים וארבע שעות, וזאת על-פי היתר, שניתן לו כדין מכוח סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, הקובע:

 

 "השר רשאי, על פי בקשת אסיר או על פי המלצת הנצב, לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר, חופשה מיוחדת שלא תעלה על תשעים ושש שעות; תקופת מאסרו של האסיר לא תוארך בשל חופשה זו".

 

 על המערער היה לחזור לבית הסוהר ביום 15.2.79, ברם, הוא לא עשה כן. ביום 22.2.79 הוא נעצר על-ידי המשטרה, והועמד לדין על בריחה, עבירה לפי סעיף 257 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בית-משפט קמא (כבוד השופט מ' אילן) זיכה את המערער מעבירה של בריחה, אך הרשיע אותו בהפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, והטיל עליו שנת מאסר לריצוי בפועל ושנת מאסר-על-תנאי.

 המערער מערער לפנינו על ההרשעה בהפרת הוראה חוקית, והמדינה מערערת לפנינו על הזיכוי מעבירת הבריחה.

 

 2. סעיף 257 לחוק העונשין קובע כי "הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה

 בשל עבירה פלילית" (‎OFFENCE, EXCAPES BEING IN LAWFUL CUSTODY FOR ANY

 CRIMINAL) עובר עבירה פלילית של "בריחה" (ESCAPE). דומה, שאין כל קושי בהטלת אחריות פלילית על זה הנמלט ביודעין מכותלי בית הסוהר, בו הוא נתון כדין. הוא הדין במי שמצוי מחוץ לכותלי בית הסוהר, אך הנתון לפיקוח ושליטה כדין, הלכה למעשה, והוא נמלט ביודעין מפיקוח ושליטה אלה. אך האם משתרעת עבירת הבריחה גם מקום שהאסיר אינו מצוי, הלכה למעשה, בין כותלי בית הסוהר, וגם מקום שאין עליו פיקוח ושליטה פיסיים, והוא בוחר ביודעין שלא לשוב לכותלי בית הסוהר או לפיקוח ולשליטה,

 

 ------------------- * פ"מ תש"ם (1) 362.

512270051

 

 


= 424 =

 

 

 

 חרף החובה המוטלת עליו לעשות כן? שאלה זו התעוררה בפני בתי-משפט מחוזיים בישראל, ונחלקו בה הדעות. היו שגרסו, כי בנסיבות אלה ניתן לבצע עבירה של בריחה (ראה: ת"פ (ת"א) 720/77 [1]), והיו שגרסו, כי בנסיבות אלה אין לבצע עבירה של בריחה (ת"פ (ת"א) 858/74 [2]). בית-משפט קמא העדיף ללכת בעקבות האחרונים, והשאלה הניצבת לפנינו, לראשונה בבית המשפט העליון, היא, אם כדין עשה כן. גדר הספקות הוא, אם אסיר, המצוי בחופשה ואינו חוזר לבית הסוהר למרות החובה המוטלת עליו לעשות כן, ניתן לראותו כמי ש"בורח" מ"משמורת חוקית".

 לעניין זה נעמוד על כל אחד מהיסודות הללו בנפרד.

 

 3. מה המשמעות הנודעת לביטוי "משמורת חוקית" (LAWFUL CUSYODY)? דומה, כי לביטוי זה שתי משמעויות: האחת מכוונת כלפי היסוד הפיסי-אקטואלי של הימצאות בפיקוח ובשליטה, הלכה למעשה. האחרת מכוונת כלפי היסוד המשפטי-נורמאטיבי של שלילת חופש התנועה, בין אם קיימת שלילה בפועל ובין אם לאו. על-פי המשמעות הראשונה, "משמורת חוקית" היא "מצב עובדתי" בלבד. על-פי המשמעות האחרת, "משמורת חוקית" היא "מצב משפטי" או מעין סטאטוס, העשוי להתקיים הן כאשר מתקיים "מצב עובדתי", והן כאשר זה אינו מתקיים. על משמעויות אלה של הביטוי

 CUSTODY עומד בית המשפט בפרשת STATE V. BAKER (1947) [3], AT 395 באומרו:

 

IMPRISONMENT OR CUSTODY MAY BE EITHER BY PHYSICAL RESTRAINT, OR"

."BY A SUPERIOR FORCE ACTING AS A MORAL RESTRAINT

 

 ועל אותו עיקרון חזר בית המשפט בפרשת ‎UTLEY V. STATE OF INDIANA

 AT 890 ,[4] )1972) באמרו:

 

IN THE AREA OF CRIMINAL LAW THE WORD 'CUSTODY' IS COMMONLY USED"

IN REFERENCE TO TWO DIFFERENT SITUATIONS. ONE IS WHERE THE PERSON

IS UNDER ACTUAL, IMMEDIATE, AND PHYSICAL RESTRAINT ... THE SECOND

IS WHERE THE PERSON HAS LEGAL RESTRAINTS UPON HIS FREEDOM BUT IS

NOT SUBJECT TO ACTUAL SUPERVISION BY A GUARD IN THE IMMEDIATE

.... "VICINITY

 

 על רקע משמעות כללית זו לביטוי "משמורת", מתעוררת השאלה, מהי המשמעות המיוחדת, שיש ליתן לביטוי זה בסעיף 257 לחוק העונשין. היש לצמצם את הביטוי "משמורת חוקית" למשמעות "העובדתית" בלבד, או האם יש לתת לו את מלוא המשמעות, ה"עובדתית" וה"משפטית" כאחד? יש הגורסים, שאין כל יסוד להגביל את הביטוי

 

 


= 425 =

 

 

 

 "משמורת חוקית" למשמורת "עובדתית" בלבד. כפי שאומר פרופ' ד' ליבאי, דיני מעצר ושחרור (שוקן, תשל"ח) 89:

 

 "'המשמורת החוקית', עם זאת, היא מצב משפטי של שלילת או הגבלת חפש התנועה של אדם כדין, ולא רק מצב עובדתי של השגחה עליו או פיקוח על תנועותיו. לכן, אם נתקיים התנאי שאדם 'הושם' במשמורת, אין בעובדה שהורשה להסתובב בתוך מתקן הכליאה או מחוצה לו ללא ליווי או פיקוח צמוד כדי לערער את דבר המשך היותו מבחינה משפטית ב'משמורת'. מתן רשות מוגבלת לאסיר לצאת מתחום בית הסוהר ללא שמירה לעבודות חוץ או למשחק כדורגל - אין בה כדי לפגוע בהמשך היותו של אותו אדם ב'משמורת'".

 

 זו גם הגישה, שאומצה בשורה ארוכה של פסקי-דין, שניתנו בשאלה זו בארצות

 הברית (ראה: ‎NOTE, "FAILURE OF PRISONER TO RETURN AT

 EXPIRATION OF WORK FURLOUGH OR OTHER PERMISSIVE RELEASE PERIOD A

 (CRIME OF ESCAPE" 76 A.L.R. (3D 658 (1977), כפי שאומר בית המשפט בפרשת

JENKINS V. STATE OF ALABAMA (1978) [5], AT 588:

93536847744

 

FOR THE PURPOSES OF A PROSECUTION FOR ESCAPE FROM CUSTODY UNDER"

A GENERAL ESCAPE STATUTE, A PRISONER REMAINS, IN LAW, AS MUCH IN

CUSTODY WHEN HE IS ALLOWED OUTSIDE THE PRISON WITHOUT SUPERVISION

."AS WHEN HE IS CONFINED WITHIN THE PRISON WALLS

 

 נראה לי, כי לצורך העניין שלפנינו, אין לנו צורך להכריע בשאלה, אם אין מקום לצמצם קביעות רחבות אלה, ומה מידת התאמתן למצבים הרבים והמגוונים בהם אדם נתון כדין מחוץ לכותלי בית הכלא. על-כן, אין לנו צורך לנקוט עמדה בשאלה, אם במשך עשרים וארבע השעות, בהן שהה המערער מחוץ לכותלי בית הסוהר, הוא היה נתון ל"משמורת חוקית". לצורך העניין שלפנינו די לנו אם נקבע, כי עם סיום החופשה שניתנה לו, בגמר עשרים וארבע השעות, הוטלה על המערער החובה המשפטית לשוב מיד לבית הסוהר. מרגע זה ואילך נתון המערער ב"משמורת חוקית" שכן מרגע זה ואילך נשללת ממנו חירות התנועה. אין הוא רשאי לעשות כרצונו, ומוטלת עליו החובה לחזור לכלאו. בנסיבות אלה הוא נתון במשמורת חוקית עם סיום חופשתו.

 

 4. הפירוש, אשר אינו מצמצם את הביטוי "משמורת חוקית" בסעיף 257 לחוק העונשין למשמורת פיסית בלבד, נראה לי כפירוש הנכון והטבעי. לא רק שמבחיה סמאנטית אין כל צידוק לגישה מצמצמת, אלא שאין גם כל יסוד לגישה כזו בשל הוראה כלשהי בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש]. אמת הדבר, אין בפקודה זו הגדרה כוללת

 

 


= 426 =

 

 

 

 של "משמורת", ואף אין בה כל הוראה, כי אסיר, היוצא מחוץ לכותלי בית הסוהר לעבודה או לחופשה, ממשיך להיות נתון ל"משמורת" בית הסוהר. לדעתי, אין בכך ולא כלום, שכן אין לנו עניין בפירוש הוראות אלו או אחרות בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], אלא במשמעות הביטוי "משמורת" בחוק הפלילי, משמעות שיש להסיקה מעקרונות משפטיים כלליים. על-כן לא ראיתי כל משמעות לכך, כי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] קובעת הוראות מיוחדות (סעיפים 15(א) ו-23), לפיהן אסיר, שנשלח לבית-חולים או לבית המשפט, ייחשב כנתון במשמורת כדין. מלשון זו איני למד דבר באשר לעניינים שלא הוסדרו, כגון, דינו של אסיר, העובד מחוץ לבית הסוהר (על-פי סעיף 25 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש]), ובוודאי איני למד דבר באשר למצבו של אסיר בגמר החופשה המיוחדת, שניתנה לו על-פי סעיף 36(א) לפקודה.

 

 5. האם ניתן לומר, כי אדם "בורח" (ESCAPES) ממשמורת בלי לבצע פעולות פיסיות של הימלטות? לדעתי, אין כל יסוד לצמצם את הביטוי "בורח" להימלטות פיסית דווקא. כשם שהמשמורת היא "מצב משפטי" ולאו דווקא כליאה פיסית, כך גם בריחה היא השתחררות שלא כדין מכבלי הנורמה הכובלת, בלא שתהיה מלווה בהימלטות פיסית דווקא. אכן, בספרות המשפטית מקובלת הגישה, הנותנת לביטוי "בריחה"

 (ESCAPE) משמעות רחבה של השתחררות וזכייה בחופש שלא כדין, בלא שהדבר יהא כרוך

 בהימלטות פיסית דווקא. עמד על כך .‎W.O. RUSSELL, ON CRIME (LONDON, 12TH ED

 BY J.W.C. TURNER VOL. I, 1964) 322 באומרו:

 

AN ESCAPE IS WHERE ONE WHO IS ARRESTED GAINS HIS LIBERTY BEFORE"

."HE IS DELIVERED BY DUE COURSE OF LAW

 

 (ראה גם: .‎R.L. PERKINS, CRIMINAL LAW, (MINEOLA, 2ND ED., 1969) 502; W.L

 BURDICK, THE LAW OF CRIME (ALBANY, VOL. I, 1964) 462). עוד בתחילת המאה הורשע אסיר בבריחה, משום שלא חזר לבית הסוהר בסיום עבודתו מחוץ לכותלי בית הסוהר. במקום העבודה לא היה כל פיקוח על האסיר מטעם שלטונות בית הסוהר.

 

 אומר בית המשפט בפרשת ‎:STATE OF VERMONT V. WRIGHT (1908) [6], AT 761

 

THE LAW HAD DOMINION OVER HIM AFTER HE LEFT THE JAIL AS WELL ...

AS BEFORE, AND HE WAS TO ALL LEGAL INTENTS IN ITS CUSTODY AND

SUBJECT TO ITS CONTROL, AND WHEN HE DEPARTED FROM THAT CUSTODY

AND CONTROL HE COMMITTED AN ESCAPE, FOR HE HAD NOT BEEN

."DISCHARGED THEREFROM ACCORDING TO LAW

 

 בפרשת [STATE OF SOUTH DAKOTA V. KEGGINS (1972) ]7 ניתן לאסיר היתר להימצא מחוץ לכותלי בית הכלא לשם ביצוע עבודות חוץ, בלא כל פיקוח מטעם בית

 

 


= 427 =

 

 

 

 הסוהר. היה עליו לשוב לבית הכלא בסיום העבודה. הוא לא עשה כן, והורשע בבריחה

 ממשמורת חוקית. אומר בית המשפט ‎:AT 244

 

IN ORDER TO BE GUILTY OF AN ESCAPE, A PRISONER NEED NOT BREAK"

DOORS OR WALS; HE ESCAPES, IF HE REMOVES HIMSELF FROM THE

IMPOSED RESTRAINT OVER HIS PERSON AND VOLITION ... HIS WILFUL

."ABSCONDMENT FROM RESTRAINT AND CUSTODY CONSTITUTED AN ESCAPE

 

 בפרשת [STATE OF MAINE V. HOLBROOK (1974) ]8 ניתנה לאסיר חופשה, והוא לא

 שב ממנה. הוחלט, כי הוא עבר את העבירה של "בריחה". אומר בית המשפט ‎:AT 66

 

THE CRITICAL FACTOR IN "ESCAPE" IS DEFENDANT'S VOLUNTARY"

'DEPARTURE  FROM  AN UNDERLYING AND CONTINUING 'LEGAL

CUSTODY BY THE INSTITUTION OF COMMITMENT OF THE PERSON OF

THE DEFENDANT - IT BEING UNESSENTIAL WHETHER AT THE

PARTICULAR MOMENT OF DEFENDANT'S DEPARTURE SUCH 'LEGAL

CUSTODY' IS BEING OBJECTIVELY MANIFESTED IN FACT BY A

."PHYSICAL   RESRAINT   OF  DEFENDANT'S  PERSON

 

 אכן, כשם שיציאה שלא כדין מד' אמות בית המאסר היא "בריחה", כן אי-חזרה שלא

 כדין לד' אמות בית המאסר היא "בריחה" (ראה: ‎STATE OF MAINE V. STEWART

 [DAYS V. UNITED STATES (1979) ]10 ;[9] )1975)). כשם שאסיר, היוצא את בית הסוהר שלא כדין, בורח ממשמורת, כן אסיר, שאינו חוזר לבית הסוהר שלא כדין, בורח ממשמורת.

 

 6. הגעתי אפוא לתוצאה, כי אסיר, שניתנה לו חופשה מיוחדת על-פי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], וביודעין הוא לא שב במועדו לכלאו, עובר עבירה של בריחה. הגעתי לתוצאה זו תוך מתן פירוש "נורמאטיבי" לביטויים "משמורת" ו"בריחה". ניתן לטעון, כי עניין לנו בהוראה פלילית, וכי יש לפרשה על דרך הצמצום, תוך מתן משמעות "פיסית" בלבד לביטויים "משמורת" ו"בריחה". אין בידי לקבל קו מחשבה זה. חוק פלילי, כמו כל חוק אחר, אין לפרשו לא על דרך הצמצום ולא על דרך ההרחבה, אלא על דרך מתן משמעות הגיונית וטבעית ללשון החוק כדי להגשים את מטרת החקיקה. מלותיו של החוק אינן מבצרים, שיש לכבשם בעזרת מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי, המשתנה על-פי נסיבות הזמן והמקום, לשם הגשמת מטרתו הבסיסית של החוק. בעניין שלנו, מטרה בסיסית זו היא לשמור על המשמורת, ולמנוע כל השתחררות מכבליה. כאשר המשמורת היא פיסית, מגן סעיף 257 לחוק העונשין על האינטרס הציבורי של קיום שליטה ופיקוח פיסיים, והוא בא להעניש כל מי שנמלט

 

 


= 428 =

 

 

 

 פיסית ממשמורת זו שלא כדין. כאשר המשמורת אינה "פיסית", אלא מהווה הגבלה נורמאטיבית על חירות התנועה, בא סעיף 257 לחוק להגן על האינטרס הציבורי של הגשמת המערכת הנורמאטיבית, והוא בא להעניש כל מי שמשתחרר מכבליה של מערכת זו שלא כדין, תוך הפרת האמון שניתן בו. שיטות המשמורת משתנות במשך השנים, ועמן משתנות שיטות ההשתחררות שלא כדין ממסגרותיה. חרף שינויים אלה, עלינו ליתן לחוק פירוש, אשר יגשים את המטרה החקיקתית הגנוזה בו.

 

 7. משהגעתי למסקנה, כי דין ערעור המדינה להתקבל, וכי יש להרשיע את המערער בעבירה של בריחה, ממילא נובע, כי אף דינו של ערעור המערער להתקבל, שכן אין אדם עובר עבירה על סעיף 287 לחוק העונשין, אם "נקבעו במפורש עונש אחר או הליך אחר לאותה הפרה". בעניין שלפנינו נקבע עונש אחר לאותה פרה - עונש כאמור בסעיף 257 לחוק העונשין - ועל-כן אין מקום להרשעה על-פי סעיף 287. לאור מסקנתי זו, שוב אין אני צריך לדון בשאלה, אם לא היה מקום לזכות את המערער מהרשעתו על סעיף 287 לחוק העונשין, גם אם היה מקום לזכותו מעבירה על סעיף 257 לחוק.

 

 8. התוצאה היא, כי אנו מקבלים את ערעורה של המדינה וערעורו של המערער כאחד, ואנו מרשיעים את המערער בעבירה לפי סעיף 257 לחוק העונשין, ומזכים אותו מהרשעתו בעבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין. בנסיבות העניין אין אנו מוצאים לנכון לשנות את העונש, שהוטל על המערער.

 

 השופט מ' שמגר: אני מסכים.

 

 השופט ש' לוין: 1. אני מסכים לפסק-דינו של חברי הנכבד, השופט ברק.

 

 2. הטרידה אותי במידת מה השאלה, אם למקרא הסעיפים 15(א) ו-23 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], אין ללמוד, שהמחוקק הניח, שהדיבור "משמורת" כולל אלמנטים פיסיים בלבד; שאם לא תאמר כן, מה צורך היה לקבוע, ששהותו של אסיר מחוץ לכותלי בית הסוהר, בנסיבות שפורטו שם, יחשב "כאילו הוא במשמורת כדין"? אלא שנחה דעתי, ש"משמורת" לעניין פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] לחוד, ומשמורת לעניין סעיף 257 לחוק העונשין, לחוד.

 

 3. מוכן אני להניח, מבלי לפסוק, שלעניין פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] מפרשים את הדיבור "משמורת" על דרך הצמצום; אשר על-כן ייתכן הדבר, שלא יהא ניתן להרשיע אסיר "הנמלט" ממקום, הנמצא מחוץ לתחומי בית הסוהר, שלא בא בגדרם של הסעיפים 15(א) ו-23 לפקודה בעבירה לפי סעיפים 56(39) ו-61 לפקודה; כגון, כשהוא מועסק בעבודות חוץ, לפי סעיף 25. אך במקרה דנן, אין מבקשים להרשיע את המערער בעבירה לפי הפקודה האמורה, ו"מעמדו" כנתון במשמורת כדין לאו דווקא מכוחן של

 

 


= 429 =

 

 

 

 רשויות בתי הסוהר בא לו. טול למשל את המקרה, שבו נמלט נאשם מבית המשפט מיד לאחר הרשעתו וגזירת דינו; אין ספק, שניתן יהא להרשיעו לפי סעיף 257 לחוק העונשין ללא שום קשר לפקודת בתי הסוהר, שהרי הנורמה, שמכבליה ביקש הנאשם להשתחרר, מקורה בפסק-דינו של בית המשפט, ומכוחה אמור היה הנאשם להיכלא בבת הסוהר.

 

 4. נסיבות העניין אינן מחייבות הכרעה בעניין מעמדו המשפטי המדויק של המערער בתקופת חופשתו, ולפיכך אמנע אף אני מלנקוט עמדה בעניין זה.

 

 5. פרשנות הדיבור "משמורת" כבעל משמעות נורמאטיבית נראה אף לי כרצוי וכתואם את מטרת החקיקה; וכאמור בפסק-דינו של השופט ברק, אם מסקנה זו בדין יסודה, שוב אין קושי להתאים את הדיבור "נמלט" למשמעות זו.

 

 הוחלט כאמור בפסק-דינו של כבוד השופט ברק.

 

 ניתן היום, כ"ו באב תש"ם (5.8.80).

 

 

 


 

מפתח עניינים:

- בתי סוהר - אסירים - עבירות

 

בריחה ממשמורת חוקית - לפי סעיף 257 לחוק העונשין - אסיר שאינו שב לבית הסוהר עם סיום חופשתו - האם עובר עבירה.

 

- עונשין - עבירות - בריחה ממשמורת חוקית

 

משמעויות המונח "משמורת" - היסוד הפיסי של הימצאות בפיקוח ושליטה - היסוד המשפטי של שלילת חופש התנועה - אי-הגבלת משמעות המונח הנדון לצורכי סעיף 257 לחוק העונשין - אסיר שאינו שב לבית הסוהר עם סיום חופשתו - האם עובר העבירה.

 

- פרשנות - דין - דין פלילי

 

מתן משמעות טבעית והגיונית ללשון החוק כדי להגשים מטרתו.

 

- פרשנות - מונחים - "משמורת חוקית"

 

בסעיף 257 לחוק העונשין - היסוד הפיסי-אקטואלי של הימצאות בפיקוח ושליטה - היסוד המשפטי-נורמטיבי של שלילת חופש התנועה.

 

 תגיות: בריחה ממשמורת חוקית | פרשנות בדיני עונשין

512229363