מראה מקום: פ"ד לה (4) 421
ערעור פלילי מס' 787/79
ערעור פלילי מס' 881/79
חיים מזרחי
נגד
מדינת ישראל
וערעור שכנגד
בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים [10.4.80, 27.5.80, 5.8.80]
לפני השופטים מ' שמגר, א' ברק, ש' לוין
המערער,
אסיר שקיבל חופשה קצרה, לא שב לבית הכלא בתום חופשתו. בית המשפט המחוזי הרשיעו
בהפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287 ל
בית המשפט העליון פסק:
א. (1) לביטוי "משמורת חוקית" שתי משמעויות: האחת מכוונת כלפי היסוד הפיסי-אקטואלי של הימצאות בפיקוח ובשליטה, הלכה למעשה. האחרת מכוונת כלפי היסוד המשפטי-נורמאטיבי של שלילת חופש התנועה, בין אם קיימת שלילה בפועל ובין אם לאו.
(2) על-פי המשמעות הראשונה, משמורת חוקית היא מצב עובדתי בלבד. על-פי המשמעות האחרת, משמורת חוקית היא מצב משפטי או מעין סטאטוס, העשוי להתקיים הן כאשר מתקיים מצב עובדתי והן כאשר זה אינו מתקיים.
ב.
הפירוש, אשר אינו מצמצם את הביטוי משמורת חוקית בסעיף 257 ל
ג. עם סיום החופשה, שניתנה למערער, הוטלה עליו החובה המשפטית לשוב מיד לבית הסוהר. מרגע זה ואילך נתון הוא במשמורת חוקית, שכן מאז נשללת ממנו חירות התנועה, ואין הוא רשאי לעשות כרצונו.
= 422 =
ד. כשם שהמשמורת היא מצב משפטי ולאו דווקא כליאה פיסית, כך גם בריחה היא השתחררות שלא כדין מכבלי הנורמה הכובלת בלא שתהיה מלווה בהימלטות פיסית דווקא.
ה. (1) חוק פלילי, כמו כל חוק אחר, אין לפרשו לא על דרך הצמצום ולא על דרך ההרחבה, אלא על דרך מתן משמעות הגיונית וטבעית ללשון החוק כדי להגשים את מטרת המחוקק.
(2) מטרתו הבסיסית של סעיף 257 ל
פסקי-דין של בתי המשפט המחוזיים שאוזכרו:
[1]
[2]
פסקי-דין אמריקנים שאוזכרו:
.([3] STATE V. BAKER 199 S.W. 2D 393 (1947
.([4] UTLEY V. STATE OF INDIANA 281 N.E. 2D 888 (1972
.([5] JENKINS V. STATE OF ALABAMA 367 SO. 2D 587 (1978
.[6] STATE OF VERMONT V. WRIGHT 69 A 761 (1908); 81 VT. 281
.([7] STATE OF SOUTH DAKOTA V. KIGGINS 200 N.W. 2D 243 (1972
.([8] STATE OF MAINE V. HOLBROOK 318 A 2D 62 (1974
.([9] STATE OF MAINE V. STEWART 330 A 2D 800 (1975
.([10] DAYS V. UNITED STATES 407 A 2D 702 (1979
הערות:
2. להתייחסות אל אי-חזרה למשמורת חוקית כאל בריחה ראה: .RINDGO V
UNITED STATES 411 A 2D 373 (1980); THE PEOPLE OF STATE OF
(ILLINOIS V. COLE 405 NE. 2D 347 (1980.
3.
לפירוש חוק פלילי באורח המגשים את כוונת המחוקק ראה:
לא(THE AMERICAN LAW INSTITUTE, MODEL PENAL ;150 (1
(CODE (PROPOSED OFFICIAL DRAFT, 1962), SEC. 1 02(3.
= 423 =
ערעור
וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט מ' אילן) מיום
12.11.79 ב
פ' נוימן - בשם המערער (המשיב בערעור שכנגד);
ר' רבין, סגן בכיר לפרקליט המדינה - בשם המשיבה (המערערת בערעור שכנגד).
פסק-דין
השופט
א' ברק: חיים מזרחי (להלן - המערער) היה אסיר בכלא רמלה. ביום 14.2.79 יצא המערער
מן הכלא לחופשה מיוחדת בת עשרים וארבע שעות, וזאת על-פי היתר, שניתן לו כדין מכוח
סעיף 36(א) ל
"השר רשאי, על פי בקשת אסיר או על פי המלצת הנצב, לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר, חופשה מיוחדת שלא תעלה על תשעים ושש שעות; תקופת מאסרו של האסיר לא תוארך בשל חופשה זו".
על
המערער היה לחזור לבית הסוהר ביום 15.2.79, ברם, הוא לא עשה כן. ביום 22.2.79 הוא
נעצר על-ידי המשטרה, והועמד לדין על בריחה, עבירה לפי סעיף 257 ל
המערער מערער לפנינו על ההרשעה בהפרת הוראה חוקית, והמדינה מערערת לפנינו על הזיכוי מעבירת הבריחה.
2.
סעיף 257 ל
בשל עבירה פלילית" (OFFENCE, EXCAPES BEING IN LAWFUL CUSTODY FOR ANY
CRIMINAL) עובר עבירה פלילית של "בריחה" (ESCAPE). דומה, שאין כל קושי בהטלת אחריות פלילית על זה הנמלט ביודעין מכותלי בית הסוהר, בו הוא נתון כדין. הוא הדין במי שמצוי מחוץ לכותלי בית הסוהר, אך הנתון לפיקוח ושליטה כדין, הלכה למעשה, והוא נמלט ביודעין מפיקוח ושליטה אלה. אך האם משתרעת עבירת הבריחה גם מקום שהאסיר אינו מצוי, הלכה למעשה, בין כותלי בית הסוהר, וגם מקום שאין עליו פיקוח ושליטה פיסיים, והוא בוחר ביודעין שלא לשוב לכותלי בית הסוהר או לפיקוח ולשליטה,
------------------- * פ"מ תש"ם (1) 362.
= 424 =
חרף
החובה המוטלת עליו לעשות כן? שאלה זו התעוררה בפני בתי-משפט מחוזיים בישראל,
ונחלקו בה הדעות. היו שגרסו, כי בנסיבות אלה ניתן לבצע עבירה של בריחה (ראה:
ת"פ (
לעניין זה נעמוד על כל אחד מהיסודות הללו בנפרד.
3. מה המשמעות הנודעת לביטוי "משמורת חוקית" (LAWFUL CUSYODY)? דומה, כי לביטוי זה שתי משמעויות: האחת מכוונת כלפי היסוד הפיסי-אקטואלי של הימצאות בפיקוח ובשליטה, הלכה למעשה. האחרת מכוונת כלפי היסוד המשפטי-נורמאטיבי של שלילת חופש התנועה, בין אם קיימת שלילה בפועל ובין אם לאו. על-פי המשמעות הראשונה, "משמורת חוקית" היא "מצב עובדתי" בלבד. על-פי המשמעות האחרת, "משמורת חוקית" היא "מצב משפטי" או מעין סטאטוס, העשוי להתקיים הן כאשר מתקיים "מצב עובדתי", והן כאשר זה אינו מתקיים. על משמעויות אלה של הביטוי
CUSTODY עומד בית המשפט בפרשת STATE V. BAKER (1947) [3], AT 395 באומרו:
IMPRISONMENT OR CUSTODY MAY BE EITHER BY PHYSICAL RESTRAINT, OR"
."BY A SUPERIOR FORCE ACTING AS A MORAL RESTRAINT
ועל אותו עיקרון חזר בית המשפט בפרשת UTLEY V. STATE OF INDIANA
AT 890 ,[4] )1972) באמרו:
IN THE AREA OF CRIMINAL LAW THE WORD 'CUSTODY' IS COMMONLY USED"
IN REFERENCE TO TWO DIFFERENT SITUATIONS. ONE IS WHERE THE PERSON
IS UNDER ACTUAL, IMMEDIATE, AND PHYSICAL RESTRAINT ... THE SECOND
IS WHERE THE PERSON HAS LEGAL RESTRAINTS UPON HIS FREEDOM BUT IS
NOT SUBJECT TO ACTUAL SUPERVISION BY A GUARD IN THE IMMEDIATE
.... "VICINITY
על
רקע משמעות כללית זו לביטוי "משמורת", מתעוררת השאלה, מהי המשמעות
המיוחדת, שיש ליתן לביטוי זה בסעיף 257 ל
= 425 =
"משמורת חוקית" למשמורת "עובדתית" בלבד. כפי שאומר פרופ' ד' ליבאי, דיני מעצר ושחרור (שוקן, תשל"ח) 89:
"'המשמורת החוקית', עם זאת, היא מצב משפטי של שלילת או הגבלת חפש התנועה של אדם כדין, ולא רק מצב עובדתי של השגחה עליו או פיקוח על תנועותיו. לכן, אם נתקיים התנאי שאדם 'הושם' במשמורת, אין בעובדה שהורשה להסתובב בתוך מתקן הכליאה או מחוצה לו ללא ליווי או פיקוח צמוד כדי לערער את דבר המשך היותו מבחינה משפטית ב'משמורת'. מתן רשות מוגבלת לאסיר לצאת מתחום בית הסוהר ללא שמירה לעבודות חוץ או למשחק כדורגל - אין בה כדי לפגוע בהמשך היותו של אותו אדם ב'משמורת'".
זו גם הגישה, שאומצה בשורה ארוכה של פסקי-דין, שניתנו בשאלה זו בארצות
הברית (ראה: NOTE, "FAILURE OF PRISONER TO RETURN AT
EXPIRATION OF WORK FURLOUGH OR OTHER PERMISSIVE RELEASE PERIOD A
(CRIME OF ESCAPE" 76 A.L.R. (3D 658 (1977), כפי שאומר בית המשפט בפרשת
JENKINS V. STATE OF ALABAMA (1978) [5], AT 588:
FOR THE PURPOSES OF A PROSECUTION FOR ESCAPE FROM CUSTODY UNDER"
A GENERAL ESCAPE STATUTE, A PRISONER REMAINS, IN LAW, AS MUCH IN
CUSTODY WHEN HE IS ALLOWED OUTSIDE THE PRISON WITHOUT SUPERVISION
."AS WHEN HE IS CONFINED WITHIN THE PRISON WALLS
נראה לי, כי לצורך העניין שלפנינו, אין לנו צורך להכריע בשאלה, אם אין מקום לצמצם קביעות רחבות אלה, ומה מידת התאמתן למצבים הרבים והמגוונים בהם אדם נתון כדין מחוץ לכותלי בית הכלא. על-כן, אין לנו צורך לנקוט עמדה בשאלה, אם במשך עשרים וארבע השעות, בהן שהה המערער מחוץ לכותלי בית הסוהר, הוא היה נתון ל"משמורת חוקית". לצורך העניין שלפנינו די לנו אם נקבע, כי עם סיום החופשה שניתנה לו, בגמר עשרים וארבע השעות, הוטלה על המערער החובה המשפטית לשוב מיד לבית הסוהר. מרגע זה ואילך נתון המערער ב"משמורת חוקית" שכן מרגע זה ואילך נשללת ממנו חירות התנועה. אין הוא רשאי לעשות כרצונו, ומוטלת עליו החובה לחזור לכלאו. בנסיבות אלה הוא נתון במשמורת חוקית עם סיום חופשתו.
4.
הפירוש, אשר אינו מצמצם את הביטוי "משמורת חוקית" בסעיף 257 ל
= 426 =
של
"משמורת", ואף אין בה כל הוראה, כי אסיר, היוצא מחוץ לכותלי בית הסוהר
לעבודה או לחופשה, ממשיך להיות נתון ל"משמורת" בית הסוהר. לדעתי, אין
בכך ולא כלום, שכן אין לנו עניין בפירוש הוראות אלו או אחרות ב
5. האם ניתן לומר, כי אדם "בורח" (ESCAPES) ממשמורת בלי לבצע פעולות פיסיות של הימלטות? לדעתי, אין כל יסוד לצמצם את הביטוי "בורח" להימלטות פיסית דווקא. כשם שהמשמורת היא "מצב משפטי" ולאו דווקא כליאה פיסית, כך גם בריחה היא השתחררות שלא כדין מכבלי הנורמה הכובלת, בלא שתהיה מלווה בהימלטות פיסית דווקא. אכן, בספרות המשפטית מקובלת הגישה, הנותנת לביטוי "בריחה"
(ESCAPE) משמעות רחבה של השתחררות וזכייה בחופש שלא כדין, בלא שהדבר יהא כרוך
בהימלטות פיסית דווקא. עמד על כך .W.O. RUSSELL, ON CRIME (LONDON, 12TH ED
BY J.W.C. TURNER VOL. I, 1964) 322 באומרו:
AN ESCAPE IS WHERE ONE WHO IS ARRESTED GAINS HIS LIBERTY BEFORE"
."HE IS DELIVERED BY DUE COURSE OF LAW
(ראה גם: .R.L. PERKINS, CRIMINAL LAW, (MINEOLA, 2ND ED., 1969) 502; W.L
BURDICK, THE LAW OF CRIME (ALBANY, VOL. I, 1964) 462). עוד בתחילת המאה הורשע אסיר בבריחה, משום שלא חזר לבית הסוהר בסיום עבודתו מחוץ לכותלי בית הסוהר. במקום העבודה לא היה כל פיקוח על האסיר מטעם שלטונות בית הסוהר.
אומר בית המשפט בפרשת :STATE OF VERMONT V. WRIGHT (1908) [6], AT 761
THE LAW HAD DOMINION OVER HIM AFTER HE LEFT THE JAIL AS WELL ...
AS BEFORE, AND HE WAS TO ALL LEGAL INTENTS IN ITS CUSTODY AND
SUBJECT TO ITS CONTROL, AND WHEN HE DEPARTED FROM THAT CUSTODY
AND CONTROL HE COMMITTED AN ESCAPE, FOR HE HAD NOT BEEN
."DISCHARGED THEREFROM ACCORDING TO LAW
בפרשת [STATE OF SOUTH DAKOTA V. KEGGINS (1972) ]7 ניתן לאסיר היתר להימצא מחוץ לכותלי בית הכלא לשם ביצוע עבודות חוץ, בלא כל פיקוח מטעם בית
= 427 =
הסוהר. היה עליו לשוב לבית הכלא בסיום העבודה. הוא לא עשה כן, והורשע בבריחה
ממשמורת חוקית. אומר בית המשפט :AT 244
IN ORDER TO BE GUILTY OF AN ESCAPE, A PRISONER NEED NOT BREAK"
DOORS OR WALS; HE ESCAPES, IF HE REMOVES HIMSELF FROM THE
IMPOSED RESTRAINT OVER HIS PERSON AND VOLITION ... HIS WILFUL
."ABSCONDMENT FROM RESTRAINT AND CUSTODY CONSTITUTED AN ESCAPE
בפרשת [STATE OF MAINE V. HOLBROOK (1974) ]8 ניתנה לאסיר חופשה, והוא לא
שב ממנה. הוחלט, כי הוא עבר את העבירה של "בריחה". אומר בית המשפט :AT 66
THE CRITICAL FACTOR IN "ESCAPE" IS DEFENDANT'S VOLUNTARY"
'DEPARTURE FROM AN UNDERLYING AND CONTINUING 'LEGAL
CUSTODY BY THE INSTITUTION OF COMMITMENT OF THE PERSON OF
THE DEFENDANT - IT BEING UNESSENTIAL WHETHER AT THE
PARTICULAR MOMENT OF DEFENDANT'S DEPARTURE SUCH 'LEGAL
CUSTODY' IS BEING OBJECTIVELY MANIFESTED IN FACT BY A
."PHYSICAL RESRAINT OF DEFENDANT'S PERSON
אכן, כשם שיציאה שלא כדין מד' אמות בית המאסר היא "בריחה", כן אי-חזרה שלא
כדין לד' אמות בית המאסר היא "בריחה" (ראה: STATE OF MAINE V. STEWART
[DAYS V. UNITED STATES (1979) ]10 ;[9] )1975)). כשם שאסיר, היוצא את בית הסוהר שלא כדין, בורח ממשמורת, כן אסיר, שאינו חוזר לבית הסוהר שלא כדין, בורח ממשמורת.
6.
הגעתי אפוא לתוצאה, כי אסיר, שניתנה לו חופשה מיוחדת על-פי סעיף 36 ל
= 428 =
פיסית ממשמורת זו שלא כדין. כאשר המשמורת אינה "פיסית", אלא מהווה הגבלה נורמאטיבית על חירות התנועה, בא סעיף 257 לחוק להגן על האינטרס הציבורי של הגשמת המערכת הנורמאטיבית, והוא בא להעניש כל מי שמשתחרר מכבליה של מערכת זו שלא כדין, תוך הפרת האמון שניתן בו. שיטות המשמורת משתנות במשך השנים, ועמן משתנות שיטות ההשתחררות שלא כדין ממסגרותיה. חרף שינויים אלה, עלינו ליתן לחוק פירוש, אשר יגשים את המטרה החקיקתית הגנוזה בו.
7.
משהגעתי למסקנה, כי דין ערעור המדינה להתקבל, וכי יש להרשיע את המערער בעבירה של
בריחה, ממילא נובע, כי אף דינו של ערעור המערער להתקבל, שכן אין אדם עובר עבירה על
סעיף 287 ל
8.
התוצאה היא, כי אנו מקבלים את ערעורה של המדינה וערעורו של המערער כאחד, ואנו
מרשיעים את המערער בעבירה לפי סעיף 257 ל
השופט מ' שמגר: אני מסכים.
השופט ש' לוין: 1. אני מסכים לפסק-דינו של חברי הנכבד, השופט ברק.
2.
הטרידה אותי במידת מה השאלה, אם למקרא הסעיפים 15(א) ו-23 ל
3.
מוכן אני להניח, מבלי לפסוק, שלעניין
= 429 =
רשויות
בתי הסוהר בא לו. טול למשל את המקרה, שבו נמלט נאשם מבית המשפט מיד לאחר הרשעתו
וגזירת דינו; אין ספק, שניתן יהא להרשיעו לפי סעיף 257 ל
4. נסיבות העניין אינן מחייבות הכרעה בעניין מעמדו המשפטי המדויק של המערער בתקופת חופשתו, ולפיכך אמנע אף אני מלנקוט עמדה בעניין זה.
5. פרשנות הדיבור "משמורת" כבעל משמעות נורמאטיבית נראה אף לי כרצוי וכתואם את מטרת החקיקה; וכאמור בפסק-דינו של השופט ברק, אם מסקנה זו בדין יסודה, שוב אין קושי להתאים את הדיבור "נמלט" למשמעות זו.
הוחלט כאמור בפסק-דינו של כבוד השופט ברק.
ניתן היום, כ"ו באב תש"ם (5.8.80).
- בתי סוהר - אסירים - עבירות
- עונשין - עבירות - בריחה ממשמורת חוקית
- פרשנות - דין - דין פלילי
מתן משמעות טבעית והגיונית ללשון החוק כדי להגשים מטרתו.
- פרשנות - מונחים - "משמורת חוקית"
תגיות: בריחה ממשמורת חוקית | פרשנות בדיני עונשין