מראה מקום: פדאור 07 (6) 826

 

 

 

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

 

בשא 17382/06

בתיק עיקרי: א 2485/05

 

בפני:          כבוד הרשם איתן אורנשטיין

 

המבקשות

(הנתבעות):      אליהו חברה לביטוח בעמ

אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד עידו אמגור

 

נגד

 

המשיבים

(התובעים): פ' ל'

פ' י'

פ' ד'

ע"י ב"כ עו"ד אבנר אמודאי

 

החלטה

 

1. המבקשים הגישו תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים בהתאם לאמור בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

512577422

 

ביום 29.6.2006 מינה בית המשפט מומחים רפואיים, על מנת שיחוו דעתם המקצועית בכל הנוגע לנכויותיה הרפואיות של מבקשת 1 כדלקמן:

 

בתחום העיניים עיניים והפלסטיקה מונה דר' נחום רוזן.

 

בתחום הנוירולוגי מונה דר' רפאל וייץ.

 

עתה מבקשות הנתבעות כי בית המשפט יאסור על המשיבים להגיש למומחים הרפואיים שמונו מסמכים רפואיים, המהווים חוות דעת, שאסורה להצגה בפני מומחה רפואי, כאמור בתקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986. (להלן: "תקנות המומחים"). ואלו המסמכים:

 

א. מסמכים מטעם המוסד לביטוח לאומי – טפסי דיווח על ילד נכה – אבחון רפואי.

 

ב. מכתב מאת הפסיכולוגית פרידה ארניאס מיום 19.10.2004, המופנה לב"כ המשיבים, אשר מסכם את מהלך הטיפולים שניתנו על ידה, למשיבה 1.

 

ג. סיכום טיפול פסיכולוגי החתום על ידי הפסיכולוגיות אריאלה אבן ושושי פלמור, המהווה סיכום של 11 פגישות וטיפולים, בינן לבין משיבה 1.

93537155115

 

2. המצאת מסמכים למומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפיצויים הוסדר בתקנה 8 לתקנות המומחים שזו לשונה:

 

"8 (א). תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית."

 

בהתאם ללשון התקנה, סוגיו המסמכים שהמצאתם הותרה בשלושה סייגים:

 

א. עליהם להיות "בדבר הטיפול הרפואי", לרבות בדיקות לצורך הטיפול.

 

ב. עליהם להיות "נוגעים לעניין שבמחלוקת".

 

ג. נאסרה הגשת חוות דעת רפואית.

 

מטרתם של הסייגים בתקנות היא לאפשר למומחה רפואי להתרשם בעצמו ממצבו הנוכחי של התובע, תוך שהוא רשאי

לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובע מיום התאונה, בעקבות הפגיעה. זאת להבדיל מפרשנות ומסקנות של רופא אחר, שאינם בגדר מידע ראשוני שכזה ואינם מכלי ראשון.מטרתו של הסייג היא לאפשר למומחה לגבש חוות דעת עצמאית ואובייקטיבית, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו.

 

כדי להחליט אם מסמך מותר להצגה למומחה, יש לבדוק האם מדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, ולצורך הטיפול בתובע. כמו כן, יש לבדוק האם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי והאם יש באבחנות ובהערכות שבו כדי לסייע למומחה באופן אובייקטיבי לגבש עמדתו או שמא יש במסמכים כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו. (ראה לעניין זה רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529).

 

3. המשיבים טוענים כי מסמכי המל"ל הינם מסמכי אבחון, המציגים תמונה עובדתית באשר למצבה הרפואי של משיבה 1, ואין מדובר בהערכות רפואיות או בקביעת אחוזי נכות, ומכאן שיש להתיר הגשתם.

 

לא אחת אסרה הפסיקה על הצגת חוות דעת רפואיות של המל"ל, ומבחינת המסמכים אותם ביקשו המשיבים להעביר למומחה, עולה כי המסמך המסומן כנספח א' 4 שכותרתו חוות דעת רפואית, הינו מסמך אסור להצגה למומחים.

 

שאר המסמכים הינם מסמכי אבחון, המסכמים עובדות ידועות, ואין בהם כדי להוות חוות דעת רפואית אסורה להגשה. תוכנם של המסמכים מגלה כי מדובר בדיווח על בדיקות אובייקטיביות, שאינן מהוות חוות דעת. עוד אציין כי מדובר במסמכים שנערכו על ידי המוסד לביטוח לאומי, שהינו גוף נייטראלי, שערך את המסמכים לצורך הטיפול במשיבה 1 ומכאן שמותרת הגשתם.

 

4. באשר למכתבה של הפסיכולוגית פרידה אריאנס, גם מסמך זה מותר להגשה שכן המשיבה 1 הופנתה על ידי הרופא המטפל, לשם הערכה להמשך טיפול. מתוכנו של המסמך עולה כי אין מדובר בחוות דעת רפואית אלא בסיכום המפגשים שערכה עורכת המסמך עם משיבה 1 לצורך הערכה בלבד. המסמך מפרט את סיבה הפנייה, את תולדות התאונה ואת סיכום הפגישות שנערכו. הוא אינו ערוך במתכונת של חוות דעת, והוא נערך לצורך הערכת המשך הטיפול במשיבה 1.

 

5. גם את המסמך החתום על ידי הפסיכולוגיות מינואר 2006 הנני מתיר להגשה למומחים. מסמך זה נערך כמסמך המסכם את הטיפולים הפסיכולוגיים שעברה המשיבה 1 ויש בסיומו המלצות באשר להמשך הטיפול. אומנם, קיים קושי בהפרדה בין מסמכים טיפוליים ובין הבעת דעה שהיא בגדר חוות דעת, אולם אין לפסול מסמכים שקיימת בהם מסקנה טיפולית לטובת הנפגע, הגם שניתן לראות בה מעין חוות דעת. זו דרכו של טיפול, שלצורך קביעתו, נערכות בדיקות ומוסקות המסקנות הטיפוליות הנדרשות, על מנת לגבש עמדה באשר למהות הטיפול. כל עוד נעשה הדבר במסגרת טיפולית ולצורך טיפול, אין למנוע מרופא מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט מלראות את החומר, כמו גם הרלבנטיות שיכולה להיות למסמך זה לצורך בדיקה נוירולוגית (למעט המלצות).

 

את כל המסמכים הנ"ל ניתן להמציא למומחים שמונו על ידי בית המשפט על מנת לאפשר להם לקבל את מלוא המידע והתיעוד הרפואי הדרושים לשם הכנת חוות דעת מקיפה, עניינית ומקצועית. צילום רנטגן עבור אורטופד, מהווה בהמחשה מידע על התנהגותו של אדם, מאפייני אישיותו, הישגיו, כישוריו ומצבו הנפשי לאחר התאונה, עבור מומחה נוירולוגי. חזקה על המומחים שמונו, כי ידעו למיין את החומר שמוגש להם ולהעביר אותו בכור ביקורתם האישית, על סמך הידע והניסיון המקצועי שלהם, ועל סמך הבנתם את תפקיד המומחה מטעם בית המשפט (ראה לעניין זה רע"א 3906/95 אמר אסתר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט (3) 303).

 

6. לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי נספח א'4 הינו חוות דעת רפואית שאסורה להצגה למומחה. לגבי שאר המסמכים שהוצגו בפני, אני סבור כי אינם מהווים חוות דעת רפואית ועל כן מותרים להמצאה למומחים שמונו על ידי בית המשפט.

 

הצדדים יפנו למומחים בהקדם על מנת לתאם למשיבה 1 מועד לביצוע הבדיקות תוך 30 יום מהיום.

 

המשיבים רשאים להציג את המסמכים שהותרו, למומחים.

 

חוות הדעת יוגשו תוך 60 יום לתיק בית המשפט.

 

תזכורת מנ"ת (בהיעדר הצדדים) נקבעת ליום 10/4/2007.

 

ניתנה היום כ"ח בטבת, תשס"ז (18/01/2007) בהעדר הצדדים.

 

511921992