מראה מקום: פדאור 01 (3) 087

 

 

בבית המשפט המחוזי בחיפה

 

 תפ 285/00

 

  בפני: השופט י' דר

 

  המאשימה: מדינת ישראל

 

 נגד

 

  הנאשמם: שוקת טאהא בן עמאד ת"ז 033327313

 

 

 הכרעת דין

 

 1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום, בו הואשם בעבירות של שוד ושל תקיפה הגורמת חבלה ממשית.

 

 על פי כתב האישום, ביום 29.6.00 סמוך לשעה 15:30, כאשר הלכה נורייה סתיתיה (להלן - המתלוננת) בדרך העצמאות לכיוון תחנת האוטובוס, משך לפתע הנאשם בכח את תיקה מעל כתפה. המתלוננת התנגדה ואז תפס בצווארה ותלש בכח שרשרת זהב ותוך כדי כך שרט אותה וגרם לה שריטות בחזה.

 

 2. בישיבת ההקראה הודיעו באי כח הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו יתוקן סעיף האישום. ההסדר לא כלל הסכמה בדבר עונש.

 

 לאחר שהסניגור הודה בשמו של הנאשם ואישר את תוכן ההסדר, אמר הנאשם שעשה את הנאשם כשהיה בהשפעת סמים וכדורים פסיכיאטריים, ולא הבין את אשר עשה.

 

 לאחר הפסקה, הודיע הסניגור שהנאשם חוזר בו מן ההסדר ומן ההודאה, והוא כופר בכל עובדות כתב האישום.

 

 לבקשת בא כח המאשימה, בוטל תיקונו של כתב האישום.

 

 3. המאשימה השמיעה את המתלוננת ושלושה אנשי משטרה. באמצעות שניים מהם הוגשו הודעות שנגבו מן הנאשם, והשלישי הוא מי שעצר את הנאשם לאחר שקיבל הודעה על המקרה ותיאור של העבריין.

 

 עוד השמיעה המאשימה את המתלוננת וכן שני עדים למעשה, שחלפו במכונית סמוך למקום בו ארע, בעת ארוע המקרה.

 

 4. המתלוננת העידה שתוך כדי הליכה לכיוון תחנת האוטובוס, הלך מולה בחור צעיר.

 

 לפתע תפס אותה בצווארה, משך ושרט. הוא משך בחולצתה שנקרעה וחזייתה שנפלה.

 כשהבינה שהוא מעוניין בשרשרת שעל צווארה אמרה לו שאם הוא רוצה אותה יוכל לקחת. הוא משך אחת השרשרות שהיו על צווארה ולקח אותה. היא ראתה שיורד לה דם ושהיא שרוטה בחזה וחולצתה קרועה.

 

 בדרכה למשטרה, הנמצאת לא רחוק משם, פגשה שוטר וסיפרה לו על השוד. היא הבהירה שלא תוכל לזהות את השודד אבל תארה את לבושו: "גופיה שחורה, חולצה שחורה ומשקפיים". עוד הוסיפה שהוא בחור צעיר כהה.

 בחקירה הנגדית הוסיפה שהוא היה גבוה ממנה.

 

 5. שני עדי תביעה נוספים, אייל יעקובסון ומאיר חמו, עברו במקום בשעת קרות השוד.

 

 מאיר חמו הסיע אחיות מבית החולים רמב"ם לקיבוץ יגור, ואייל יעקובסון, המתגורר בקיבוץ, הצטרף להסעה וישב במכונית.

 

 אייל יעקובסון תיאר מה שראה במלים הבאות:

 

 "... (ו)כשנסענו ברח' העצמאות ראיתי בחור נאבק עם אישה, נראה כאילו מנסה לתלוש משהו מצווארה ואז פתאום עזב אותה, רץ ברח' העצמאות לכיוון הבנקים ואז הפסיק לרוץ והמשיך ללכת" (עמ' 8 מש' 12).

 

 6. העד תאר את השודד כבחור צעיר בשנות ה-20. לא נמוך. לבש גופיה שחורה ("אם אני לא טועה"). מכנסי ספורט כחולים. מעט שרירי "...אני חושב". היו לו משקפי שמש והוא היה שחרחר.

 

 בחקירה הנגדית אמר העד שהוא לא ראה את השרשרת בידו של השודד אבל פירש את התנהגותו של השודד, שידו היתה באזור הצוואר של המתלוננת ונראה כאילו הוא מנסה למשוך משהו, כנסיון לתלוש את השרשרת.

 

 7. העד חמו נהג ברכב. לדבריו ראה "זוג מתעמתים". לאחר מכן ראה את "הבחור מרביץ לה מכות ומנסה לחטוף ממנה משהו שהיה על הצוואר שלה. נדמה לי שזו היתה שרשרת" (עמ' 9 מש' 29).

 

 עוד הוסיף שלאחר שעצר את המכונית בהמשך ברח אותו בחור, ניסה לחטוף לעוד מישהי תיק ופנה לרח' הבנקים "... והמשיך רגיל כאילו לא קרה שום דבר" (שם, מש' 32).

 

 8. חמו תאר את השודד, אותו ראה מאחור כך:

 

 "היה לו מבנה גוף רזה, שיער שחור קצוץ. הוא לבש שורט וגופייה אם אני לא טועה. אני לא זוכר מה צבע הגופייה. אני לא זוכר שמסרתי את תיאור לבושו של הבחור במשטרה. הוא לבש משהו שחור, גופיה שחורה, שורט שחור.

 

 ש. אני מרענן את זכרונך מהודעתך במשטרה.

 ת. אני קורא את הודעתי שם כתוב שהוא נעל נעלי ספורט, רזה עם שיער קצוץ, גופיה שחורה ושורט" (עמ' 10 מש' 21).

 

 9. סמ"ר אייל אילוז שירת אז בסיור במשטרת חיפה. על פי דוחות שרשם ועדותו בבית המשפט, נסע בסיור עם שוטר אחר. עצר אותו ליד מטה משטרת חיפה אדם בשם מני שאמר לו את הדברים הבאים:

 

 "(ש)הבחין באדם הלובש גופיה שחורה, מכנס כחול קצר, משקפי שמש, רזה, שחום שהוא שודד בחורה, הולך ברגל לרח' הבנקים כיוון כללי המגינים" (ת/7).

 

 אילוז הבחין באדם המתאים לתאור סמוך לצומת הרחובות כיאט ויפו. כאשר אותו אדם הבחין בניידת "נעלם לרח' העצמאות". אילוז המשיך בסריקה וליד בית המשפט לתעבורה, שוב הבחין באותו אדם. האיש שהבחין בניידת "ביצע פנייה" והלך. העד עצר את האיש ומצא בכליו משקפי שמש שחורים. על פי הדו"ח, אמר לו האיש כי הגיע בטרמפים מרמלה, והוא מחפש את חברתו שמשקפי השמש הם שלה.

 

 השרשרת לא נמצאה על גופו של האיש.

 

 אין מחלוקת שמי שנעצר הוא הנאשם.

 

 10. בהודעה ראשונה שנגבתה מן הנאשם (ת/2) חזר על הגרסה שמסר לסמ"ר אילוז.

 לדבריו חזר עם חברתו אורלי אברג'יל מרמלה. חברתו נכנסה למסעדה ואז באו שוטרים ותפסו אותו. משנשאל אצל מי היה ברמלה השיב שאצל בן דודו איאד טאהא. הוא הכחיש כל קשר לתקיפה.

 

 11. למחרת, 30.6.00, הובא בפני סגן הנשיא שילוני בבית משפט השלום בחיפה, לדיון בהארכת מעצרו. על פי הפרוטוקול (ת/4) אמר הנאשם את הדברים הבאים:

 

 "אני אדם חולה פסיכיאטרי. מטופל אצל פסיכיאטר כמעט שנה במרפאה של מזרע. עכשיו יש לי טיפולים שאני לא מקבל אותם והם נשארו בבית. אני מודה במה שאומרים כאן שעשיתי אבל הבעיה אצלי היא בעיה פסיכיאטרית.

 כשאני עושה את המעשה אני לא שולט במה שאני עושה. לא נתנו לי כדורים וקשה לי לנשום. אם אני לא לוקח כדורים יש לי תופעות לוואי."

512285764

 

 12. בית המשפט קיים דיון בהפניית הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית ועל פי תעודת רופא (ת/8) ניתן צו לבדיקה פסיכיאטרית שנעשה במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל.

 על פי התעודה הרפואית יכול הנאשם לעמוד לדין ואינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי.

 להשלכות מן התעודה ביחס לאשמתו של הנאשם, אתייחס בהמשך.

 

 

 

 13. הנאשם שהה בבית החולים עד 13.7.00 ולמחרת, 14.7.00, נגבתה ממנו שוב הודעה (ת/1). ואלה הדברים שמסר בהודעה:

 

 "אני מבין על מה אני נחקר אבל אני לא בדיוק זוכר מה היה בארוע הזה כי אני תחת השפעת כדורים וסמים. הייתי עם אורלי חברה שלי באותו יום בעיר ברח' העצמאות. אני חושב אני גנבתי. אני לא זוכר או מגבר או אישה.

 אני לא התכוונתי כי הייתי תחת השפעת סם וזהו.

 ש. האם אתה זוכר מה גנבת? ת. אני זוכר משהו נוצץ. אני חושב שאני זרקתי את זה. אני לא זוכר היכן ואח"כ המשכתי ללכת ולחפש את חברה שלי ואז תפסו אותי השוטרים.

 ש. האם אתה זוכר מה עשית לבחורה שגנבת ממנה את השרשרת? ת. אני לא זוכר אני היתי מטושטש מהסמים. אני לא זוכר אם הרבצתי לה.

 ש. האם בעבר עשית דברים כאלה? ת. בעבר אמרו שגנבתי משהו והיה לי כתב אישום אבל זה לא אני.

 ש. איזה פרטים אתה יודע על אורלי אברג'יל מעכו? ת. אני לא יודע כלום עליה.

 ש. מה עשית בחיפה באותו יום? ת. הייתי עם אורלי ברמלה ורציתי לחזור בחזרה הביתה.

 אני רוצה להגיד לך שאני מצטער מאוד על מה שקרה ואני מבקש רחמים ושיעזרו לי ואני לא אעשה זאת אף פעם ולא אקח יותר סמים."

 

 14. בבית המשפט חזר הנאשם על גרסתו הראשונית, לפיה הוא וחברתו אורלי אברג'יל חזרו מרמלה והיו בעיר בחיפה. אורלי נכנסה למסעדה והנאשם הלך לקנות סיגריות ואז נעצר על ידי המשטרה. לדבריו, אין הוא זוכר מה היה אז מצבו אבל הוא משתמש בתרופות.

 

 בחקירה הנגדית אמר שאינו זוכר שהודה במשטרה. לדבריו השתמש בסמים גם במהלך המעצר. הנאשם חזר ואמר שהוא אינו זוכר דברים שקרו בעבר.

 

 בין השאר נשאל כיצד הגיעו הוא ואורלי מרמלה והשיב שהגיעו במוניות (עמ' 15 ש' 27).

 

 בחקירה הנגדית אמר שהגיעו במוניות ונדמה לו שחברתו שילמה למונית (עמ' 18 מש' 30). עוד נשאל אצל מי היו הוא וחברתו ברמלה השיב:

 

 "אצל חבר. אני לא מכיר אותו. חברה שלי מכירה אותו. הוא קרוב משפחה שלה. שם המשפחה הוא אברג'יל. היא מכירה אותו" (עמ' 18 מש' 22).

 

 15. ההגנה השמיעה גם את העדה אורלי אברג'יל. לדבריה נסעו לפני המקרה לחברים ברמלה. היא נכנסה למסעדה כדי להיזקק לשירותים וכאשר היא יצאה ראתה ששוטרים לקחו אותו בניידת.

 

 גם עדה זו העידה שהגיעו מרמלה במונית. היא טענה שהמשקפיים שנתפסו אצל הנאשם היו שלה.

 

 16. בחקירה נגדית אמרה העדה שהשניים היו ברמלה אצל חברים שלה.

 

 בתשובה לשאלות בית המשפט, אמרה שלא פנתה למשטרה לאחר שהנאשם נעצר.

 היא הודיעה להוריו של הנאשם ואלה פנו למשטרה.

93536863457

 

 בחקירה חוזרת אמרה שלא זומנה על ידי המשטרה לחקירה.

 

 17. השוד הוכח בוודאות. התרשמתי ממהימנותה של המתלוננת, שתארה את המתרחש ולא ניסתה להגזים או לפאר את ההתרחשויות. גם עדי התביעה יעקובסון וחמו אישרו את ההתרחשויות. ייתכן שחמו הגזים מעט כאשר תאר סטירות לחי שנתן לדבריו השודד למתלוננת, או את נסיון השוד של תיק ממישהו אחר, אבל אלה דברים משניים, שאינם פוגעים במהימנותו.

 

 18. שתי שאלות עולות לדיון בעניננו:

 

 האחת, האם הנאשם הוא מי ששדד את השרשרת;

 

 השניה, אם התשובה לשאלה הראשונה נכונה, האם עשה הנאשם את מעשיו כשהוא נתון להשפעת סמים ותרופות.

 

 ספק אם יכול הנאשם לטעון את שתי הטענות בעת ובעונה אחת, שכן הטענה השניה אינה מתיישבת עם הכחשה של מעורבות הנאשם במעשה השוד. עם זאת, אדון בשני העניינים.

 

 19. הנאשם הודה יותר מפעם אחת במעורבותו בשוד. הוא עשה כן בפני השופט שילוני למחרת מעצרו. הוא עשה זאת גם בהודעתו השנייה שמסר במשטרה ביום 14.7.00.

 

 מתעודת הרופא של המרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל עולה שגם בפני הפסיכיאטר לא כפר באחריותו לשוד אך טען שהיה תחת השפעת סמים ולא הבין איך עשה את הדברים. טענה זהה טען בפני בעקבות הסדר הטיעון.

 

 20. אפילו אתעלם מהודאות אלה, הרי גרסתו של הנאשם כפי שעלתה בפני, ונתמכה בגרסתה של חברתו אורלי אברג'יל, אינה מהימנה עלי.

 

 גרסה זו עלתה כבר בהודעה הראשונה שמסר בעת שנעצר על ידי סמ"ר אילוז ובהודעה שמסר באותו יום (ת/2).

 

 על פי הגרסה שמסר לסמ"ר אילוז, הגיע באותו יום מרמלה בטרמפים (ת/7).

 

 בבית המשפט העידו הוא ואורלי אברג'יל, שהגיעו מרמלה במונית או במוניות.

 

 על פי הודעת הנאשם ת/2, ביקר עם חברתו ברמלה אצל בן דודו איאד טאהא.

 

 בבית המשפט סיפרו הוא ואורלי אברג'יל כי היו ברמלה אצל קרובים שלה.

 

 21. גם התנהגותו של הנאשם אינה מתיישבת עם המצאות תמימה ברחוב.

 

 מדברי סמ"ר אילוז, שתי פעמים ניסה הנאשם להתחמק מניידת המשטרה. עורך דינו אמנם מבקש להסביר התנהגות זו של הנאשם בכך שהוא נרקומן, אבל איני סבור שיש בכך כדי להסביר את הדברים.

 

 הנימוק המכריע מדוע אין מקום לקבל הסבר זה, הוא שהוא עומד בסתירה לגרסת הנאשם עצמו. הנאשם לא העיד שראה את הניידת וניסה להתחמק ממנה בגלל היותו נרקומן. על פי גרסתו, אורלי נכנסה למסעדה והוא המתין בחוץ והלך לקנות סיגריות

 

 "פשוט ראיתי את השוטר עוצר אותי..." (עמ' 16 מש' 10).

 

 בקבלת הסברו של הסנגור, שלא נשמע מפי הנאשם ועומד בסתירה לגרסתו, יהיה משום היתר לטענות עובדתיות חילופיות, ואין לאלה מקום (השופט אילן בע"פ 401/99 עאמר מצארווה נ' מדינת ישראל, דינים עליון,כרך נו, 396).

 

 22. המסקנה מכל אלה היא שהנאשם הוא ששדד את השרשרת מן המתלוננת. התיאור הכללי שתיארו העדים את השודד תואם את הנאשם.

 

 הסניגור טוען שהנאשם איננו מתאים לתיאור. הוא מפנה לאמירות לפיהן הנאשם שרירי, ולאמירה של המתלוננת שהנאשם גבוה ממנה.

 

 23. בארועים מסוג זה קשה לסמוך על תיאור מדוייק. המתלוננת הותקפה במפתיע מאחור על ידי אדם שהלך מולה ולפיכך לא התייחסה אליו. העדים האחרים ראו את השודד תוך כדי נסיעה בכביש. עם זאת, התיאור הכללי של הלבוש התאים אצל כולם.

 

 דברי הסנגור לפיהם הנאשם אינו גבוה מהמתלוננת, אינם אלא אמירה בסיכומים.

 

 הסנגור לא טרח להציב את המתלוננת ואת הנאשם זו ליד זה כדי להשוות את גובהם.

 

 כיוון שהדיונים מתנהלים כאשר כולם יושבים, הדברים לא זכו לתשומת לב ואיני יכול לאשר את הטענה.

 

 24. מכיוון שעניננו בתיאור כללי של אדם, הוא יכול להתאים לאחרים. עם זאת, צירוף הנסיבות מפחית למינימום את הסיכוי שהנאשם אינו השודד.

 

 המתלוננת העידה שהיו מעט מאוד אנשים ברחוב אותה שעה. העד אילוז העיד שראה במקום אחד את החשוד שתאם את התאור שקיבל, ולאחר מכן ראה אותו במקום שני ושם עצר אותו.

 

 אם מצרפים נקודות אלה להודאותיו של הנאשם במקומות שונים ובהזדמנויות שונות, כי אז הוסר כל ספק מכך שהנאשם הוא זה ששדד את השרשרת.

 

 להעדרה של השרשרת איני מייחס חשיבות רבה. הנאשם יכול היה להפטר ממנה בכל שלב, ובוודאי שעה שנוכח לראות שהניידת עוקבת אחריו או מתקרבת לכיוונו.

 

 25. מכאן לשאלה השניה, האם הוכיח הנאשם שחלה עליו הגנת אי שפיות הדעת על פי סעיף 34ח' לחוק העונשין תשל"ז-1977 או הגנת השכרות על פי סעיף 34ט'.

 

 התעודה הרפואית שהוגשה (ת/8) שוללת את ההגנה הראשונה. כותבת התעודה קובעת שהנאשם הוא

 

 "בעל הפרעת אישיות המשתמש בסמים ואלכוהול מזה זמן רב עם הפרעות בהתנהגות. הנ"ל אינו סובל ממחלת נפש, יודע להבדיל בין טוב לרע, בין מותר ואסור, יכול לעמוד לדין ולעמוד את מהות ההליכים המשפטיים".

 

 26. בפני הפסיכיאטרית טען הנאשם שעשה מעשיו תחת השפעת סמים, ולפיכך צריך לבדוק אם עומדת לו הגנת סעיף 34ט' שענינה שכרות.

 

 סעיף 34ט' מסיר אחריות פלילית ממי שעשה מעשה

 

 "... במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו".

 

 כדי להסיר ספק, הגדרת הסעיף (בסעיף קטן (ד)) "מצב של שכרות" כולל שימוש בסם מסוכן כלשהו. הדגש הוא שהפטור מאחריות מוענק רק למי שמצב שכרותו נגרם שלא בהתנהגות נשלטת או שלא מדעתו.

 

 27. הנאשם, הטוען לקיומה של הגנה זו, חייב היה להוכיח שניים:

 א. שעשה את המעשה בהיותו במצב של שכרות.

 ב. שנכנס למצב זה שלא בהתנהגות נשלטת.

 

 28. הנאשם לא הוכיח את הטענה הראשונה. סמ"ר אילוז לא ציין שכאשר עצר את הנאשם ראה בו סימנים של מי שנתון להשפעת סמים. הוא נשאל בעניין זה והשיב שחיצונית הנאשם נראה "בסדר גמור". הוא ענה על השאלות באופן סביר מאוד.

 

 "... הוא ענה לי שאלות בכוונה שהוא מבין את השאלה... אני יודע מה זה בן אדם מסומם אבל באותו רגע הוא לא נראה לי מסומם. הוא נראה לי נרקומן אבל אל תתפוס אותי במילה. באותו רגע לא היה מסומם. זה היה לפני הרבה זמן" (עמ' 14 מש' 8).

 

 נזכיר שוב שהנאשם עצמו אינו מודה בבית המשפט שביצע את העבירה, ולפיכך קשה לקבל מפיו את הטענה שביצע אותה בהיותו מסומם. יש בכך משום אפשרות לטעון טענות סותרות שבעובדה, ואיני סבור שיש מקום לאפשר לנאשם לטעון טענות כאלה.

 עם זאת, אני מוצא שאפילו ניתן היה לקבל מפי הנאשם עצם העלאת הטענה, הרי הטענה אינה מתיישבת עם עדותו של אילוז, והיא אינה נתמכת אפילו בדברי הנאשם בבית המשפט.

 

 29. אפילו היה הנאשם מוכיח שהיה במצב של שכרות מחמת נטילת סמים, היה עליו להצביע על כך שמצבו לא היה תוצאה של התנהגות נשלטת או שלא מדעתו. גם ענין זה לא הוכח. מכיוון שהגנה זו ניצבת על כרעי תרנגולת ואינה נתמכת אפילו בטעונו של הסנגור, איני רואה צורך להרחיב ולהתיחס לשאלה באיזו מדה מי שמכור לסמים והוא בחזקת נרקומן, יכול להנות מן ההגנה של נטילת סמים, ולטעון שההתמכרות לסמים מוציאה נטילתם על ידו מהתנהגות נשלטת ומדעת.

 

 סיכומו של דבר, המאשימה הוכיחה את שהיה עליה להוכיח.

 

 אני מרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, עבירה של שוד על פי סעיף 402 (א) לחוק העונשין תשל"ז-1977 ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה על סעיף 380 לחוק העונשין.

 

 התוצאה הודעה לנאשם ולבאי כח הצדדים והם קיבלו עותקים מהכרעת הדין.

 

 

 ניתן היום, ה' באדר תשס"א, (28.02.2001).

 

 י' דר, שופט

 

 

 ב"כ הנאשם:

 אבקש דחייה על מנת להזמין תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם.

 בנוסף, אני אגיש תעודה רפואית בענין מצבו של הנאשם.

 

 ב"כ המאשימה:

 אני מתנגדת לקבלת תסקיר. מדובר בנאשם בעל עבר פלילי וזו לא מעידה חד פעמית. הוא בן 25. חזקה על הסנגור שידע לטעון היטב ולייצג את שקורה לנאשם.

 אני מראה לביהמ"ש את גליון הרשעות הקודמות של הנאשם.

 

 

החלטה

 

 לא מצאתי עילה בנסיבות המקרה להורות על הגשת תסקיר.

 

 אשר לתעודות רפואיות, הסנגור יהיה רשאי להציגן בשמיעת הטעונים לעונש.

 

 אני קובע שמיעת טעונים לעונש ליום 4.3.01 בשעה 11:00.

 

 

 ניתנה היום, ה' באדר תשס"א, (28.02.2001), במעמד הצדדים.

512213650