מראה מקום: פדאור 09 (21) 586
בבית המשפט המחוזי בנצרת
פ 173/08
בפני: כב' השופט אברהם אברהם
המאשימה: מדינת ישראל
נגד
הנאשמים: 1 . אבו רמילה אכרם
2 . עגלוני מחמד
נוכחים: בשם המאשימה - עו"ד אביטל שרוני
בשם הנאשם מס' 1 - עו"ד חוסאם ביסאן
הנאשם מס' 1 בעצמו, ע"י הליווי
[נאשם מס' 1]
האישום וההרשעה
1.הנאשם מס' 1 (להלן גם "הנאשם") הואשם, יחד עם הנאשם מס' 2, בעבירות שונות, הקשורות כולן בשתי פרשיות של גניבת עגלים. זו תמציתם של האירועים, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בכתב האישום:
2.אם כן באישום הראשון סופר, כי הנאשם חבר לאנשים נוספים, ואלה קשרו לגנוב בקר ממכלאתו של המתלונן, שמוליק ניסנקורן, בכפר פינס. בלילה שבין 1.12.2008 ל-2.12.2008 הגיעו הללו (ובתוכם הנאשם מס' 2) למכלאה, חתכו את גדרותיה ונכנסו אליה, שם העמיסו 21 עגלים על המשאית עמה הגיעו, ונסעו מן המקום. שווי העגלים – 150,000 ₪ ועוד מע"מ.
בגין
חלק זה של סיפור המעשה הואשם הנאשם 1 בקשירת קשר לביצוע פשע (ס' 499(א)(1) ל
3.באישום השני סופר על ניסיון לגנוב עגלים ממכלאתו של המתלונן, דוד רכלבסקי, מכפר יהושע, בלילה שבין 3.12.2008 ל-4.12.2008. הנאשם וחבר מרעיו הגיעו למכלאה, גזרו את גדרותיה, וריכזו 51 עגלים במקום אחד בתוך המכלאה, בכוונה להכינם להעמסה על המשאית, אלא שאז הם הופתעו בידי שוטרי מגב שעברו במקום.
הנאשם הבחין ברכב המשטרה, עלה על המשאית והחל בורח בנסיעה מהירה מהמקום, בלא להדליק את אורות המשאית. השוטרים החלו דולקים אחריו, סימנו לו לעצור, הפעילו מערכת כריזה וסירנה, אך לשווא, הוא אך הגביר את מהירות נסיעתו, בשלב מסוים בלם בלימת חירום על מנת שמכונית המשטרה תתנגש במשאית מאחור, אחר כך הגביר את מהירות נסיעתו ונסע לעבר היציאה מכפר יהושע, כשהוא נוסע בשני נתיבים לסירוגין, על מנת למנוע עקיפה של מכונית המשטרה. כשהגיע הנאשם ליציאה מכפר יהושע הוא פנה בפראות שמאלה לכביש הראשי, ותוך כך עבר באור אדום ברמזור. הוא המשיך במנוסתו בכביש הראשי, חצה את צומת התשבי באור אדום, אף שבתוך הצומת נסעה אותה עת ניידת משטרה, שנאלצה לבלום בלימת חירום וכך ניצלה מהתנגשות במשאית. שוטרי ניידת זו החלו דולקים אף הם אחר המשאית, ניסו לעוקפה והורו בכריזה לנהג-הנאשם לעצור, אך לשווא. הנאשם המשיך בנסיעה פרועה, כשהוא עובר רמזורים באור אדום, בניסיון להימלט משתי ניידות המשטרה שדלקו אחריו. בהמשך הצליחו השוטרים לעוקפו, ועצרו את המשאית כשני קילומטרים מיקנעם.
עם מעצרו הציג הנאשם את עצמו בפני השוטרים בזהות אחרת, כשהוא מציג לעיניהם תעודת זהות של אדם אחר.
4.משום
כל המעשים הללו הואשם הנאשם במעשי פזיזות ורשלנות (ס' 338(1) לחוק), קשירת קשר
לביצוע פשע (ס' 499(א)(1) לחוק), ניסיון לגניבת בקר (ס' 393א + 25 לחוק), הסגת
גבול כדי לעבור עבירה (ס' 447(א)(1) לחוק), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (ס' 275
לחוק), התחזות כאדם אחר (ס' 441 לחוק), הסתייעות ברכב לביצוע פשע (ס' 43 לפקודה), אי
ציות לאות שברמזור (תק' 22(ב) ו-64(ה) ל
5.לאחר שהוחל בשמיעת ראיות הגיעו בעלי הדין לידי הסדר טיעון, ובגדרו הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן (התיאור שבא למעלה משקף את האמור בכתב האישום המתוקן), והורשעו על פיו. על הנאשם מס' 2 הוסכם כי ייגזרו 6 חדשי מאסר בפועל, שייעשו בעבודת שירות, נוסף ל-10 חודשי מאסר על תנאי. ביחס לנאשם מס' 1 לא באה כל הסכמה, והצדדים ביקשו לשכנע כל אחד בעמדתו ("טיעון פתוח").
6.את דינו של נאשם מס' 2 גזרתי לפי הסכמת הצדדים, אותה בחרתי לאמץ. את דינו של הנאשם מס' 1 עליי לגזור
עתה, לאחר ששירות המבחן הניח לפניי את תסקירו, ולאחר שבעלי הדין טענו בפניי, כל אחד לפי טעמיו.
הטיעונים לעונש
7.התובע המלומד ביקש לשכנע בחומרת מעשיו של הנאשם, מעשים שהיו עתה למכת מדינה, והריהם גורמים נזק לחקלאים בסכומי עתק, ועל בית המשפט לעשות מעשה, על מנת לעצור את התופעה. הוא עמד עוד על ניסיון ההימלטות של הנאשם, כשהוא נוסע בפראות בכביש עם משאית, ועובר עבירות תעבורה חמורות. הוא עמד על התחזותו של הנאשם לאדם אחר, לאחר שנתפס. הוא הצביע על כך, שהנאשם לא שיתף פעולה עם חוקריו, ולכן עד היום אין אנו יודעים מי היו שותפיו. הוא לא מסר גם היכן מצויים 21 העגלים (150,000 ₪ ומע"מ שוויים, כזכור), אלו שנלקחו מהחקלאי שמוליק ניסנקורן. הוא ביקש להחמיר עם הנאשם, ולגזור עליו שנות מאסר ארוכות, לצד קנס ופיצוי למתלונן ניסנקורן.
8.הסניגור המלומד ביקש, בתורו, לעמוד על הודאתו של הנאשם, חרטתו הכנה על מעשי העבירה שעבר, ואלו צריך שיישקלו לזכותו, כך הסניגור. הוא ציין את גילו הצעיר, אדם שלמרות הסביבה בה גדל השלים 12 שנות לימוד. הוא ציין, כי נסחף אחר חבריו, כשהוא עושה את מעשה העבירה משום מצוקת הפרנסה. הוא ציין עוד לזכות הנאשם את גיליון הרשעותיו הקודמות, שאין בו כי אם הרשעה אחת בעבירה מינורית יחסית, שבגינה נגזרו עליו 21 ימי מאסר. הוא ביקש, סופו של יום, להקל עם מרשו.
תסקיר מבחן
9.שירות המבחן הניח לפניי תסקיר, ובו תאר את הנאשם (יליד 1986) כצעיר, שעובר למעצרו עבד לפרנסת המשפחה כנהג בחברת הסעות וכנהג משאית. שירות המבחן מתאר את תלאותיו בעת התבגרותו, כשעבד ולמד במקביל על מנת לעזור לפרנסת המשפחה, ותוך כך סיים 12 שנות לימוד. התסקיר מתאר את משפחת המוצא של הנאשם, משפחה שאין לה כל מעורבות בפלילים.
עוד מתארת קצינת המבחן בתסקירה, כי באוזניה נטל הנאשם אחריות למעשי העבירה. היא מתרשמת, כי בתקופת מעצרו עבר הנאשם תהליך פנימי, כאשר בתחילה הכחיש מעורבות בעבירה, ועתה הוא מודה, כי נהג ברכב. הוא מציין עוד באוזניה, כי נדחף לביצוע העבירה בשל מצוקה כלכלית, ומתוך סיטואציה חברתית שנוצרה בהדרגה, וגם כאשר רצה לצאת הימנה, כפו עליו החברים להמשיך עמם.
עוד מציינת הקצינה, כי ברקע לביצוע העבירה נמצא ביטוי לקווים ילדותיים באישיותו, חוסר ביטחון וקושי בהצבת גבולות פנימיים להתנהגות. ניכר בו גם חוסר בשלות רגשית.
10.סופו של תסקיר ממליץ שירות המבחן על "עונש מוחשי מציב גבולות, אשר ייקח בחשבון את גילו הצעיר ותקופת 8 חדשי מעצרו עד כה וכן את מאפייני אישיותו אשר החשיפה לאווירה עבריינית במאסר יכולים להביא להעמקת התדרדרותו."
הצהרת נפגע עבירה
11.נוסף על תסקיר המבחן הניח לפניי התובע הצהרת נפגע עבירה של החקלאי שמוליק ניסנקורן, שתאר את הנזק הכלכלי שחווה המתלונן בעקבות גניבת העגלים (150,000 ₪ ועוד מע"מ), ואת התלאות שהוא עובר כחקלאי מתחילת שנת 2008, שאז החלו הגניבות ממכלאתו, ואלו הביאו אותו ואת בני משפחתו לשמור על המכלאה יומם ולילה. הוא מתאר עוד, כי האירוע "שבר אותנו נפשית, כי אנחנו לא רגילים למערב הפרוע הזה". עתה רכש המתלונן מערכת מיגון בשווי 25,000 ₪, ושלושה כלבי שמירה על עלויות החזקתם, ובני המשפחה מפטרלים כל לילה על מנת למנוע גניבות. נוסף על כך נאלץ המתלונן לבטח את הבקר, על עלויותיו הגבוהות של הביטוח. הוא ובני משפחתו חיים בפחד מתמיד מפני גונבי הבקר, כך המתלונן בהצהרתו.
דיון
12.אלו הם,איפוא, הנתונים, הצריכים לגזירת העונש. לאחר שקילתם של הטעמים לזכות הנאשם ולחובתו ולאחר עריכת איזון מתאים ביניהם סברתי, כי את עונשו של הנאשם יש לגזור לחומרה. אכן, לטובת הנאשם עומדים גילו הצעיר, העובדה שחי חיים נורמטיביים עד כה, למעט מעידה אחת (אותה עבירה של החזקת אגרופן ופריצה לרכב, בגינה נגזרו עליו 21 ימי מאסר), את הודאתו בטרם נסתיימה פרשת התביעה, ואת חרטתו, זו שהשמיע באוזני קצינת המבחן וזו שהשמיע בפניי, ואני מקווה לטובתו כי הינה כנה.
אלא
שמן הצד האחר ראיתי את חומרתה הרבה של העבירה, שהפכה מכת מדינה, וממררת את חייהם
של החקלאים, שחייהם אינם חיים עוד, ואם צריך היה חיזוק לדברים באה הצהרתו של
המתלונן ותיארה את אורחות חייו של החקלאי, שהורעו עד כדי מיאוס בשל מכת הגניבות,
כאשר הוא נאלץ להוציא כספים על ביטוח, מערכות מיגון, כלבים, וכל אלה אינם מספיקים
והוא ובני משפחתו נאלצים לשמור ביום ובלילה על רכושם. מצב דברים אלו איננו מתקבל
על הדעת, ויש להיאבק בו. על מצבם של החקלאים בעת האחרונה, שהיה בלתי נסבל בשל
הגניבות החקלאיות, אמר בית המשפט העליון ב
"...ראינו, כי המחוקק ביקש להחמיר בעונשם של גנבי בקר ומקנה מעבר לגניבה ה"רגילה", וגניבה זו היתה לעבירת פשע. תסכולו של החקלאי המוצא בהשכימו בבוקר, ולעתים באמצע היום, כי בקרו או צאנו נגנבו בולט במיוחד, כיוון שלא תמיד ניתן לנעול "רכוש חי" כזה, הרועה בשדה, באופן הרמטי – וגם הביטוח לכך ככל הנראה יקר... על בית משפט זה ליתן ידו ליישום החוק על פי תכליתו..."
13.לצד החומרה של העבירה עומדת גם העובדה, כי מדובר בשני אירועי גניבת בקר רצופים, שנעשו מתוך תחכום
ותכנון מוקדם, כשהגנבים באים מצוידים היטב לקראת המשימה. אזכיר, כי הנאשם וחבר מרעיו הגיעו לצפון מאזור ירושלים, כשברשותם משאית להעמסת הבקר, והחלו במסע של גניבות, שאילולא אתרע המזל ועבר במקום סיור של מג"ב, אינני משוכנע כי שני המתלוננים שלפניי היו הקורבנות האחרונים של הנאשם וחבריו. מכל מקום, על שני אירועי הגניבה, שאחד מהם צלח והאחר נגדע באִבּוֹ, יש להעניש את הנאשם בחומרה, למען יראה הנאשם וירא, ולמען יראו אחרים כמותו ויירָאו.
14.לצד החומרה יש להביא בחשבון גם את היקף העצום של הגניבה, זו שצלחה לגנבים, משמע 21 עגלים, ששוויים 150,000 ₪ ומע"מ, והנזק הרב שנגרם למתלונן ובני משפחתו, שנותרו כשידיהם על ראשם בעקבות הגניבה, משלא היתה בידיהם פוליסת ביטוח עד אז.
15.בהקשר זה חשובה בעיניי העובדה, כי הנאשם לא מסר את שמותיהם של חבריו לפשע, ולא מסר כל מידע אודות מקום הימצאם של העגלים הגנובים. אני מודע לבעייתיות שבמסירת חבריו של הנאשם לידי המשטרה. אלא שאין הוא יכול לצפות, כי התנהגות שכזו תיטיב עמו. מכל מקום, התנהגות שכזו שוללת את התמימות שבה מבקש עתה הנאשם להצטייר, כאילו נסחף אחר חבריו וגו'. התנהגותו בהקשר זה היא כשל עבריין ותיק, והיא מצטרפת לניסיונו להימלט מן השוטרים, ולבסוף – התחזות לאדם אחר. כל אלה אינם מלמדים על אדם תמים, שנקלע לסיטואציה שלא יכול היה לצאת ממנה, בשל לחץ חברתי. ועל כל אלה אוסיף, כי אם לאי-מסירת החברים ישנה הצדקה, לפי קוד "מוסרי" של החוגים המתאימים, אין כל הצדקה מן הסוג הזה לאי מסירת מידע אודות העגלים הגנובים, למען יקטן נזקם של המתלונן ניסנקורן ובני משפחתו. כל אלה עומדים לנאשם לרועץ, בגזירת העונש.
16.על מעשי הגניבה, הם לעצמם, הוסיף הנאשם פשע על פשע, תוך ניסיונו להימלט משוטרים. ניסיון המילוט חמור, הוא לעצמו, אך חמורה שבעתיים הדרך בה ניסה הנאשם להימלט, כשהוא נוסע בפראות בכביש עם משאית, עובר מנתיב לנתיב, מסכן את הניידת שעברה בצומת התשבי וחמקה מהתנגשות עם המשאית על ידי עצירת חירום, עובר ברמזור אדום צומת אחר צומת, עד כי נלכד. עבירה זו, היא לעצמה, מצדיקה מאסר של שנים, משום חומרתה, ומשום כך שהיתה לתופעה, ואף אותה יש למגר.
17.משום כל הדברים הללו סברתי, כי על הנאשם יש לגזור עונש מאסר בפועל לשנים אחדות, לפי שהינחה בית המשפט העליון בשנים האחרונות בעבירות דומות, הן בגניבות הבקר והן בהימלטות משוטרים תוך נהיגה פרועה בכביש. חומרת העבירות דוחקת לקרן זווית את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את ההיסטוריה המשפחתית והאישית עליה עמד שירות המבחן, גילו הצעיר וגו'.
18.נוסף על מאסר יש להעניש את הנאשם גם בקנס. לא נעלם מעיניי, כי הטלת קנס עשויה להביא לידי ריצוי תקופת מאסר נוספת, משום המצוקה הכלכלית בה מצוי הנאשם. אלא שהטעם הנגדי לטיעון זה גובר לטעמי, משום שהגניבה נעשתה משום בצע כסף, ומכאן ההצדקה לפגיעה בכיסו של הנאשם.
19.נוסף
על כך יש לפצות את המתלונן ניסנקורן. חשוב לי כי ידע המתלונן, חשוב כי ידע הציבור
כולו, כי הפיצוי על פי
20.נוסף על עונשים אלו יש לפסול את הנאשם מהחזיק ומקבל רישיון נהיגה, משום שעשה את מעשי העבירה כשהוא נוהג במשאית, תוך ביצוע עבירות תעבורה בעת ניסיון הבריחה.
העונש
21.סוף דבר, לאחר ששקלתי בשיקולים השונים הצריכים לעונש, לזכות הנאשם ולחובתו, הנני גוזר עליו עונשים דלקמן:
א.5 שנות מאסר בפועל, שמניינן ביום מעצרו, 3.12.2008.
ב.3 שנות מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מכלאו, על עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת בקר, והסתייעות ברכב לביצוע פשע (סעיפי העבירה מפורטים למעלה).
ג.18 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מכלאו, על עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והתחזות כאדם אחר (סעיפי העבירה מפורטים למעלה).
ד.קנס בסך 10,000 ₪, או 90 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם בתוך 12 חודשים מהיום.
ה.פיצוי למתלונן שמוליק ניסנקורן בסך של 25,000 ₪. הפיצוי ישולם תוך 12 חודשים מהיום.
ו.פסילה בפועל מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה משך 3 שנים מיום שישוחרר הנאשם מן הכלא.
ז.שנת פסילה אחת על תנאי מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה, למשך שלוש שנים מיום חרורו של הנאשם מן הכלא, והתנאי – הרשעה בעבירה מן העבירות שנזכרו בס"ק ב' למעלה.
הודעה לנאשם זכותו לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום ט"ו באב, תשס"ט (5 באוגוסט 2009) במעמד הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
אברהם אברהם, שופט
שקלתי שאלה זו בטרם נתתי לנאשם שהות בת שנה תמימה לשלם את הקנס והפיצוי. שינוי של החלטתי זו יכול שייעשה על ידי פניה לערכאת הערעור.
ניתנה היום ט"ז באב, תשס"ט (06/08/2009) במעמד הנוכחים.