מראה מקום: פדאור 98 (4) 619
בבית המשפט העליון בירושלים
בש"פ 4559/98
בפני: כבוד השופט י' קדמי
המבקש: נחמן כהן
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
בקשה לשינוי תנאי חלופת המעצר
תאריך הישיבה: ט"ו בחשוון תשנ"ט (4.11.98)
512311651
בשם המבקש: עו"ד אביגדור פלדמן
בשם המשיבה: עו"ד אתי כהנא
החלטה
המבקש הובא לדין בבית
המשפט המחוזי בתל-אביב, (
93536889344
המדינה הגישה לבית
משפט זה ערעור כנגד הזיכוי (
המבקש פנה לבית משפט
זה וביקש הקלה בתנאי שחרורו בערובה ובית המשפט נעתר חלקית לבקשה וקבע כי שעות
"מעצר הבית" יהיו בין השעה 00:01 לבין השעה 00:09 שלאחריה (
עתה חוזר המבקש ועותר להקלה נוספת בתנאי השחרור: ראשית - הוא מבקש לבטל את ההוראה בדבר "מעצר הבית" או, לפחות, להוציא ממנה סופי שבוע שבהם לא יהיה כבול לביתו; ושנית - הוא מבקש להתיר לו לצאת מן הארץ, תוך הבטחת התייצבותו לדיון בערעור כפי שיורה בית המשפט.
את בקשתו לביטול "מעצר הבית" - או לצמצומו כאמור - מנמק בא-כוח המבקש בקשיים שמעצר הבית מטיל עליו בכך שהוא מונע ממנו, למעשה, לבלות בחברת בני משפחתו, ובמיוחד ילדיו, בסופי שבוע; ואילו את בקשתו ליציאה מן הארץ מנמק בא-כוח המבקש ברצונו של שולחו לעזוב את הארץ ולהשתקע, עם משפחתו, במקום אחר.
המבקש מעורה בעולם העברייני בארץ ולאחר שסיים ריצוי שבע עשרה שנות מאסר שנגזרו עליו בשעתו, אין המבקש מרגיש בטוח בארץ ומכל מקום אין הוא מאמין שיוכל להשתקם כאן.
לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לביטול איסור היציאה מן הארץ. מעל לראשו של המבקש תלוי ועומד כתב אישום חמור ביותר; והרשעה - אם יתקבל הערעור - תהיה כרוכה מטבע הדברים בעונש מאסר לתקופה ממושכת. במצב דברים זה, החשש שהמבקש לא יחזור לדיון בערעורו - גם אם כרגע הבטחתו לעשות כן הינה כנה - הינו ממשי ומוחשי ביותר; ובדין טוענת באת-כוח התביעה, שעשיית משפט צדק מחייבת הימנעות מנטילת סיכון כזה.
כל שניתן לעשות על מנת להקל על מיגבלת איסור היציאה מן הארץ, הוא להקדים ככל שניתן את הדיון בערעור שהגישה המדינה כנגד זיכוייו של המבקש. דא עקא, ששני שותפיו לאישום בבית המשפט המחוזי - בן סוטחי ושרון קאין - הגישו גם הם ערעורים כנגד פסק דינו של בית המשפט; ובשל ארכה שניתנה לסניגורו של שרון קאין - שנכנס עתה לתמונה והחליף את הסניגור שייצג אותו בבית המשפט המחוזי - להכנת הערעור, לא ניתן לקבוע התיק לדיון אלא במחצית הראשונה של חודש פברואר 1999.
במצב שנוצר, כאשר הענין הציבורי שבהבטחת נוכחותו של המבקש בדיון בערעור שהוגש נגדו דוחה את הטעמים האישיים בהם נומקה בקשתו לצאת לחו"ל, נראה לי כי הארכה שניתנה לסניגורו של קאין הינה ממושכת יתר על המידה; ואני מקווה שענין זה יתברר במהלך הדיון בבקשה להקדמת הדיון שהגישה המדינה לרשמת המלומדת של בית משפט זה.
יהיו הדברים כאשר יהיו, גם אם תישאר הארכה האמורה בעינה, אין מקום לביטול איסור היציאה בו הותנה שחרורו בערובה של המבקש; וזאת, כמוסבר לעיל, בשל עוצמתו של החשש שהמבקש לא יתייצב לדיון בערעור בבוא העת.
גם את הבקשה להקלה בתנאי "מעצר הבית" לא מצאתי לקבל. הגבלת "מעצר הבית" לשעות הלילה המאוחרות נועדה להבטיח שהמערער לא ינצל שעות אלו לפעילת עבריינית; והסיכון שבגינו נקבעה ההגבלה אינו סר - או מתמתן - בסופי שבוע.
הבקשה על שני פניה נדחית.
ניתנה היום, כ"א בחשוון תשנ"ט (10.11.98).
512187763