מראה מקום: פדאור 01 (4) 707

 

 

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

 

 ע"פ 70558/01

 

  בפני: כב' השופטת ד' ברלינר, אב"ד

                   כב' השופט ז' המר

                   כב' השופטת נ' אחיטוב

 

 בעניין:

  המערער: שורפי חאפז בן ג'מיל

                   ע"י ב"כ עו"ד אהרון רוזה

 

 נגד

 

  המשיבה:  מדינת ישראל - פרקליטות מחוז ת"א (פלילי)

                   ע"י ב"כ עו"ד גב' זיוה קנדל

 

 

פסק-דין

 

 א. המערער הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ח' כוחן), בת"פ 7857/00, בהחזקת סם שלא לשימוש עצמי, עבירה על סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים).

 

 הסם שמדובר בו הוא סם מסוג קוקאין, במשקל 16.55 גרם.

 

 לא היתה מחלוקת בבית משפט קמא על עצם העובדה שהסם נתפס ברשותו של המערער.

 

 לא היתה מחלוקת גם על על הצורה בה היה ארוז בזמן תפיסתו - שלוש אריזות ובהן שלושים מנות שמשקלן הכולל כ-16 גרם, וכן אריזה אחת נוספת במשקל 0.5955 גרם.

 

 מחלוקת היתה רק בשאלה האם הסם הוחזק לשימוש עצמי או שלא לשימוש עצמי.

512352360

 

 בית משפט קמא קבע כי הנאשם כשל בהוכחת הטענה שהסם יועד לשימושו האישי.

 

 ב. ב"כ המערער סבור כי בכך שגתה כב' השופטת קמא.

 

 לטענתו: מבחינה משפטית די לו למערער להקים ספק סביר בשאלה, אם הוחזק הסם לשימוש עצמי אם לאו. ספק סביר כזה אכן נוצר, לדעתו, מהראיות שהובאו בבית משפט קמא. המערער הסביר כיצד היה בידו סכום כסף שהספיק לו לרכישת אותה כמות סם נשוא האישום. המערער גם הביא מטעמו עד נוסף, שהעיד כי שימוש עצמי בכמות כזו של סם אפשרי.

 

 עוד טען ב"כ המערער, כי כיוון שמדובר בקוקאין, הרי יכול המערער, כאשר יש לו אמצעים כספיים לכך, לצרוך כמות גדולה בבת אחת, ובתקופות אחרות, כאשר אין לו משאבים כספים, להימנע מכך, ועל כן, גם טענתו שהיתה זו הפעם הראשונה שעשה שימוש בקצבת הביטוח הלאומי לרכישת הסם, איננה מופרכת.

 

 ג. לא מצאנו לנכון להתערב במסקנתה של כב' השופטת קמא בנושא זה.

 

 לענין הכמות - המחוקק יצר חזקה שבחוק, לפיה החזקת סם בכמות העולה על הכמות המפורטת לאותו סוג סם - חזקה שההחזקה היא שלא לצריכה עצמית (סעיף 31(3) לפקודת הסמים המסוכנים). הנטל לסתור חזקה זו מוטל על הנאשם (שם).

 

 כמו בכל טענת הגנה המוטלת על נאשם, מידת ההוכחה היא כמידה האזרחית, היינו:

 ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות לטובת הגירסה שבה הוא חפץ.

93536930053

 

 אין לגזור גזירה שווה בין מידת ההוכחה שנקבעה בסעיף 34כב(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לענין הסייגים לאחריות פלילית, לבין הגנות אחרות שהוכחתן מוטלת על הנאשם (ראה ע"פ 4675/97 ישראל רוזוב נ' מ"י, פ"ד נג(4) 337, דברי כב' הנשיא ברק).

 

 איננו רואים להאריך בנושא זה משום שלשיטתנו, אפילו היינו יוצאים מנקודת ההנחה שדי בספק סביר במקרה זה (וכאמור לא זו דעתנו), הרי הראיות שהיו בפני בית משפט קמא הן חד משמעיות ואינן יוצרות אפילו ספק סביר.

 

 המערער רכש כמות סם גדולה, מחולקת למנות (ולא בתפזורת, שהיא כידוע (כידיעה שיפוטית) זולה יותר), השקיע בכך סכום גדול של כסף. אפילו הטענה כי מדובר בסכום שקיבל מהביטוח הלאומי לא הוכחה, שלא לדבר על כך שמדובר בסכום שנועד לכלכלת משפחתו והדעת נותנת כי המערער זקוק היה לסכום זה לצרכים שלשמם ניתן.

 

 אם אכן מדובר בקצבת הביטוח הלאומי, הרי זהו איננו סכום שהתגלגל לידיו של המערער לפתע פתאום,כטענתו, שכן זו שיגרה החוזרת על עצמה מדי חודש.

 

 כל יתר רכיבי גירסתו של המערער לא היו אמינים (כגון הטענה שהיה בדרכו לעשן את הסם, טענה שנדחתה על ידי בית משפט קמא ובדין כך).

 

 התוצאה היא, שאין מקום, כאמור, להתערב בהחלטתה של כב' השופטת קמא, כי החזקה לא נסתרה, ולפיכך, איפוא, מדובר בסם שהוחזק שלא לשימוש עצמי.

 

 ד. באשר לעונש:

 בית משפט קמא הטיל על המערער 18 חודשי מאסר בגין התיק הנוכחי, כמו כן הופעל מאסר על תנאי של 24 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המערער. סך הכל, איפוא, על המערער לרצות 42 חודשי מאסר.

 

 ב"כ המערער הפנה אותנו לכך, שעקב הפקעת שליש יהיה על המערער למעשה לרצות 60 חודשי מאסר ולא 42.

 

 עוד הפנה אותנו ב"כ המערער לאמור בתסקיר שירות המבחן.

 

 שירות המבחן ציין, כי הוא אמנם מתקשה בהערכת כוחותיו של המערער באשר לגמילה מסם, אולם בכל זאת הוא רואה מפנה בעמדתו ובעמדת משפחתו, ובמיוחד הוא רואה עייפות אצל המערער, שהוא היום כבן 52 שנה, מאורח חייו הנוכחי, ועייפות זו עשויה להביא לגיוס כוחותיו להיגמל מן הסם.

 

 עוד מפנה אותנו ב"כ המערער למצבו הרפואי של המערער, שעבר לאחרונה שני צנתורים.

 

 ה. על פני הדברים קשה למצוא נסיבה לקולא באשר למערער זה.

 

 גיוון הרשעותיו הקודמות מדבר בעד עצמו. מדובר בלא פחות מ-10 הרשעות קודמות, כאשר מספר התיקים הפליליים שהן כוללות הוא גדול בהרבה.

 

 עבור המערער, השימוש בסם, על אורח החיים העברייני הנגזר ממנו, הינו דפוס התנהגות קבוע. המערער כבר זכה לכל ניסיונות השיקום שהמערכות השונות יכולות להציע לו. גם לחנינה של קיצור עונש, כבר זכה המערער, ובכל אלה גם יחד לא היה כדי להביא לשינוי באורח חייו.

 

 הכמות נשוא האישום היא כמות גדולה.

 

 אנו מזכירים שוב, כי מדובר ב-31 מנות (לפי החלוקה שהיתה בידי המערער), ובפוטנציה - 31 אנשים שיכלו לרכוש, כל אחד מהם, מנת סם מהמערער.

 

 לפיכך, לו בכך היו מצטמצמים הדברים לא היינו רואים להתערב בענישה.

 

 אם בכל זאת מצאנו עצמנו מחליטים להתערב במידת מה, הרי זה בשל מצבו הרפואי של המערער.

 

 הנתון, כי המערער עבר שני צנתורים בלבו, לא היה בפני בית משפט קמא, וזהו נתון חדש מן החודשים האחרונים שבהם מרצה המערער את המאסר.

 

 רק מתוך התחשבות בנתון זה, ושמא יהיה בו תמריץ נוסף למערער לעשות ניסיון אמיתי לשינוי בדרך חייו, אנו קובעים כי מתוך המאסר בפועל שהוטל בתיק הנוכחי, 9 חודשים יהיו חופפים למאסר על תנאי שהופעל ו-9 מצטברים, באופן שסך הכל יהיה על המערער לרצות 33 חודשי מאסר בפועל.

 

 בכפוף לשינוי זה ייתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם.

 

 ניתן היום, כ"ח בשבט תשס"ב (10.2.2001), במעמד הצדדים.

 

512147054